קטמין ידוע כפועל במהירות וביעילות. מחקר משנת 2006 של המכון הלאומי לבריאות הנפש בארה"ב מצא כי 18 אנשים שהשתמשו בתרופה דיווחו על שינוי דרסטי במצב הרוח תוך שעות. למרות שלא ידוע בדיוק איך קטמין עובד, מומחים מאמינים שהחומר מסוגל לתקן סינפסות (קשרים) פגומות במוח, אשר נשחקות על ידי מתח ודיכאון.
למרות היתרונות שלו, קטמין נותר חומר מבוקר בארצות הברית ובמדינות רבות אחרות.
היסטוריה
קטמין (Ketamine) פותח בשנת 1962 כחומר הרדמה. הוא סונתז לראשונה על ידי קלווין סטיבנס מחברת פארק-דייוויס שהיתה פעם חברת התרופות הגדולה ביותר בארה"ב. התרופה נודעה בתחילה בשם CI-581, ונוסתה על אסירים ב-1964, כאשר המונח "חומר הרדמה דיסוציאטיבי" נטבע כדי לתאר את ההשפעות שלה.
השימוש לצרכי פנאי החל בסביבות 1965 והפך נפוץ בעולם באמצע שנות ה-70. במהלך תקופה זו, חוקרים פסיכדליים שונים חקרו את הפוטנציאל של קטמין כחומר עזר בטיפול נפשי. הוא שימש גם יוצאי צבא שסבלו מפוסט טראומה, לאחר ששימש חומר ההרדמה העיקרי בשטח במהלך מלחמת וייטנאם. אחד החוקרים כינה את התרופה "ויטמין K" ופעם אחת אף נטל אותה במשך 100 ימים רצופים.
בשנות ה-80, הפופולריות של הקטמין עברה לתרבות הרייב של איביזה וגואה. זו הייתה אלטרנטיבה זולה יותר ל- MDMA, סם המסיבות המפורסם.
בשנת 1981, ה-DEA פרסם הודעה על כוונה לסווג קטמין כחומר מבוקר מדרגה 3, אך ראיות לשימוש לרעה בפועל היו נדירות ולא תמכו בסיווג. בשנת 1995, החומר נוסף ל"רשימת הסמים החדשים" של הסוכנות ולבסוף סווג בקטגוריה 3 בשנת 1999, מה שהפך אותו לבלתי חוקי להחזקה ללא מרשם. כתוצאה מכך, התרבו המקרים של גניבה מבתי חולים או הברחה מחו"ל.
השפעות של קטמין
במינונים נמוכים יותר, קטמין עלול לגרום לאיבוד תחושה, היי גופני מעקצץ (במיוחד בכפות הידיים, הרגליים והראש), תנועות חדות, נשימה מהירה וסחרחורת. תופעות אלו מלוות לרוב באופוריה, רגיעה, תחושת חוסר משקל, מעט חזיונות חזותיים וראייה מטושטשת. משתמשים עשויים גם לחוות מחשבות אינטרוספקטיביות (הסתכלות פנימה) והנאה מוגברת ממוזיקה.
במינונים גבוהים יותר, מתרחשות הזיות חזותיות, שמיעתיות ואפילו חושיות (טעם), כאשר יש המדווחים על טעם מתכתי בפה. הזיות עשויות להיות מציאותיות ביותר, כולל שיחות עם חברים שלא נוכחים בחדר.
במינונים גבוהים, המודעות לסביבה הפיזית ולגוף מתמוססת. חוויות חוץ-גופניות או של כמעט מוות הן שכיחות, וכך גם חוויות פנימיות עוצמתיות ותחושה של עיוות הזמן. מינון גבוה מתחיל בכ-1.5 מ"ג/ק"ג בהזרקה. ההשפעות השליליות כוללות פרנויה, בחילות, אמנזיה ודה-פרסונליזציה (איבוד תפיסת העצמי) – חלקן עשויות להימשך לאחר שימוש תכוף.
קטמין נקשר באופן אנטגוניסטי לקולטני NMDA (N-methyl-D-aspartate), או חוסם אותם. אינטראקציה זו מונעת מעבר אותות בין המוח לעמוד השדרה ואחראית להשפעה משככת הכאבים של החומר. קטמין גם יוצר אינטראקציה עם קולטני אופיואידים ועם מערכות מונואמין, כולינרגיות, פורינרגיות ואדרנורצפטורות.
יתרונות הקטמין
למרות שקטמין לא עובד עבור כולם, יכולתו לשנות במהירות תסמיני דיכאון הופכת אותו לתרופה רבת עוצמה בהשוואה לתרופות נוגדות דיכאון קיימות, שיכולות לקחת שבועות או חודשים עד שהן מתחילות לפעול. מחקרים הראו גם שקטמין עובד עבור חולים שלא הגיבו לטיפולים אחרים.
למרות שאיננו יודעים בוודאות מדוע קטמין עובד כל כך טוב, התיאוריה המובילה היא שהחומר מעורר צמיחה מחודשת של סינפסות (חיבורים בין נוירונים), ולמעשה מחווט מחדש את המוח. זוהי פעולה שונה מאוד מתרופות נוגדות דיכאון קיימות. במקום להשפיע על אחד מהמוליכים העצביים, כגון סרוטונין או דופמין, קטמין פועל על גלוטמט, שהוא המוליך הכימי הנפוץ ביותר במוח. לגלוטמט תפקיד חשוב בסינפסות המעורבות בלמידה ובזיכרון, וזו הסיבה שחוקרים מאמינים כי נוירופלסטיות (יכולת השינוי של מערכת העצבים) יכולה להיות חשובה בהשפעות נוגדות הדיכאון של קטמין.
קטמין סיכונים ותופעות
קטמין (Ketamine) נחשב כתרופה בטוחה יחסית כאשר הוא ניתן במסגרות רפואיות. בניגוד לתרופות הרדמה אחרות, קטמין אינו משפיע על הרפלקסים בדרכי הנשימה ואינו מדכא את מערכת הדם, מה שהופך אותו לאופציה בטוחה יותר.
עם זאת, יש כמה דברים שצריך לשים לב אליהם. קטמין יכול לגרום לעלייה בלחץ הדם ובלחץ התוך גולגולתי. כלומר אנשים עם נפיחות מוחית, גלאוקומה ונגעים או גידולים במוח צריכים להימנע משימוש בקטמין. מי שסובל ממחלות עורקים כליליים, לחץ דם גבוה, מחלות של בלוטת התריס, אלכוהוליזם ומפרצת חייב גם כן לנקוט משנה זהירות בשימוש בקטמין.
שימוש ארוך טווח בקטמין עשוי גם לגרום לבעיות ביצירת זיכרונות חדשים, גישה לזיכרונות ישנים, זיכרון לטווח קצר, זיכרון ויזואלי וזיכרון מילולי. הוא יכול גם לגרום נזק חמור למערכות האיברים, במיוחד לשלפוחית השתן, הכליות והלב. אנשים הנוטלים מנות גדולות של קטמין עלולים לחוות מצוקה נשימתית, דופק מהיר והתקפים.
שימוש טיפולי
תרופה נוגדת דיכאון המבוססת על קטמין, הוגדרה כ"טיפול פורץ דרך" על ידי ה-FDA פעמיים, ואושרה לשימוש בצורת תרסיס לאף בשנת 2019. אחד המאפיינים המבטיחים ביותר שלה ומה שמייחד אותה מתרופות נוגדות דיכאון מסורתיות הוא ההשפעה המהירה במיוחד שלה. תסמיני דיכאון נוטים להשתפר תוך 4-72 שעות בלבד - שיפור מהפכני לעומת 6-12 שבועות עם תרופות אחרות.
למרות שהוא לא יעיל עבור כולם, שיעור ההצלחה של קטמין עומד על 85%, כמעט כפול מזה של תרופות נוגדות דיכאון מסורתיות (45%). הוא גם נמצא יעיל מאוד בחולים עם דיכאון עמיד לטיפול, גם אם התסמינים שלהם נמשכו עשרות שנים ללא הקלה. יתר על כן, הוא מראה הבטחה גדולה בסילוק מהיר וממושך של מחשבות אובדניות, מה שהופך את הקטמין לתרופה החירום הראשונה "נגד התאבדות". כאשר הוא ניתן כתרסיס לאף, ההשפעות נוגדות הדיכאון של קטמין עשויות להימשך עד 30 יום ממנה בודדת.
מעמד חוקי
קטמין (Ketamine) הוגדר כחומר בלתי-נרקוטי מדרגה 3 תחת חוק החומרים המבוקרים הפדרלי באוגוסט 1999. מאז, הוא התעלה מעל המוניטין שלו כסם מועדונים. בשנת 2019, ה-FDA אישר שימוש באסקטמין – נגזרת של קטמין – לטיפול בדיכאון. למרות שהמהלך הפך אותו לחוקי, קטמין הוא עדיין חומר מבוקר מאוד. החזקת קטמין ללא מרשם מהווה עבירה פלילית בארה"ב. מאז שאסקטמין קיבל את אישור ה-FDA, קמו אינספור מרפאות לטיפול בדיכאון עמיד עם קטמין.
בבריטניה, קטמין הוא חומר המסווג ברמה B, באותה קטגוריה עם קנאביס, קודאין ורוב האמפטמינים. העונש על החזקה הוא עד חמש שנות מאסר. קטמין אינו חוקי גם בקנדה, אוסטרליה וניו זילנד. רוב המדינות, כולל ברזיל, מגבילות את החומר לשימוש וטרינרי, בעוד שאחרות מתירות אותו לבני אדם על פי מרשם. מעט מאוד מדינות מאפשרות למכור אותו ללא מרשם רופא.