מספר שבטים בחלקו העליון של האמזונס באיזור פרו וברזיל משתמשים בהפרשת הקמבו להכנה לפני מסעות ציד שהופך את הציד לציד קסום. כמו כן טקס הקמבו מהווה טקס מקדים לטקסי איאוואסקה. ההפרשה מהווה ככלי ריפוי במקרים של זיהומים, חולשות, הכשות נחש, מלריה וטפילים , מצבים נפשיים שמקבילים לדיכאון בעולם המערבי ובפי הילידים נקראת פאנמה ועוד.
הפרשת הקמבו
בגבה של הצפרדע ישנם שתי בלוטות שמפרישות נוזל שמכיל כ160 פפטידים, חומצות אמינו וחלבונים.
פרופ אנטניו אסקוואר שהיה מועמד לפרס נובל על גילו הסרוטונין חקר את הפרשת הקמבו וסיכם :"המין האנושי עוד יגלה את סגולותיה של הקמבו"
כיום מתייחסים בעיקר ל9 פפטידים וחומצות אמינו שנחקרו והתבהר פועלם.
כיום מתבצעים מחקרים רבים לפיתוח תרופות וחקר בעיקר תכונות אנטי סרטניות כאשר חומצת האמינו דרמספטין היא הנחקרת והמבטיחה ביותר.
אחוז המרכיבים הפעילים הנו 7.6% מכלל ההפרשה שנחשב גבוה, הפפטידים הינם ביואקטיבים לגוף האדם המשמעות הינה שבגופינו ישנם קולטנים שיודעים לפרק אותם ולהפעיל תהליכים כמו לדוגמה הפפטיד פילומדוזין שהינו בלעדי למשפחת חסרי הזנב ומפעיל את השריר החלק גם אצל יונקים מה שבעצם מוביל לכיווץ שרירי הקיבה והמעי וגורם להקאה.
מטרות ההפרשה של הקמבו מגוונת ישנם פפטידים שמהוים חלק מהמערכת החיסונית של הצפרדע, הגנה מפני התיבשות ואברונים חיצוניים, נוגדי טפילים, חיידקים, וירוסים, תאים סרטניים, וכאילו שמשמשים את הצפרדע להגנה מפני נחשים עיי כיווץ שרירים חלקים בגוף הטורף מה שנותן זמן לקמבו לצאת מפיו של הנחש. תכלס למעט ביעור שטחים באמזונס אין אויבים לצפרדע הקמבו.
יישום הקמבו
היישום מתבצע ע"י כוויה מזרדים (טומאשי) על גבי העור וחשיפת השכבה העליונה לאחר מושמת ההפרשה ע"ג הכוויה החשופה. זמן החשיפה הינו בין20 ל40 דקות במהלכו הפפטידים שמרכיבים את הפרשת הקמבו ישפעלו תהליכים בגוף האדם ויגרמו לתגובות כגון: עליית דופק, חרדה, הזעה, ירידה בלחץ הדם, רעידות, כאבי בטן, בחילות, הקאות, שלשולים ואף תגובה דומה לתגובה אלרגית.
הטקס נערך בליוי תפילה לרוח הקמבו ולרוח היער שתרפא תנקה ותראה לנו את הדרך, בעומק האמונה של הילידים הקמבו הוא רוח של מרפא שבשעה ששבטו חלה הלך אל האיווסקה והאחרונה הראתה לו איך ליישם את הפרשת הצפרדע. שמו של המרפא(פאג"ה בלשונם) קמפו ומשם התגלגל לקמבו.
בעיני הילידים צפרדע הקמבו נושאת את רוחו של קמפו ונחשבת לקדושה פגיעה בה נחשבת לחוסר מזל וטעות איומה.
העדות הישנה ביותר של יישום הקמבו הינה של זוג מסיונרים משנות העשרים של המאה הקודמת, כאשר מרפאים הגיעו למטעי גומי וטיפלו בעבדים. בשנות התשעים שלח פיטר גורמן עיתונאי ואנטרפולוג אמריקאי את הפרשת הצפרדע פרופ אנטוני אסקאבר למחקר. לאחר מכן הוציא ספר בשם sapo in my blood"" שמתאר את מסעו לאמזונס הפרואני והסיפור של קמבו לאט לאט חדר טקס הקמבו לעולם הרפואה האלטרנטיבית והניו אייג השאמאני של העולם המערבי בצורה של טקסי ריפוי וטקס מקדים לאיוואסקה.
כיום נחשב הקמבו כבעל פוטנציאל לטיפול במגוון מחלות בעולם המערבי להלן חלק:
לחץ דם גבוה, סכרת, מחלות אוטואימוניות, פרקינסון אלצהיימר סרטן וכד. דיכאון, זיהומים שונים, טיפול בחרדה, ניקוי רעלים וכן במצבים נפשיים של פוסט טראומה, חוסר מטיווציה, הגשמה, בילבול וכד.
להפרשת הקמבו התוויות נגד מסוימות חלקם קשורות במצבו הבריאותי\נפשי של המשתתף וחלקם לתרופות קונבנציונליות מסוימות לכן חשוב ביותר לערוך את הטקס אם מי שהוסמך והינו בעל נסיון וידע!!!
הכותב אייל סגל הינו מגיש קמבו
קמבו, שמקורו ברפואה העממית בקרב ילידי האמזונס, ניתן גם כטיפול רפואה אלטרנטיבית במערב, לעתים קרובות כניקוי פסאודו-מדעי או ניקוי רעלים. הטקס כולל צריבה על פני העור רגל והנחת הפרשת הקמבו ישירות על הכוויה. המשתמשים טוענים כי קמבו מסייע בהקלה על מספר מחלות או בעיות.
קמבו (Kambo), הידוע גם בשם סאפו (קרפדה בפורטוגזית) התהליך אינו פסיכואקטיבי או פסיכדלי, ואינו משנה תודעה , הוא הפרשות עור מיובשות של קמבו, זן של צפרדע, המשמש כתרופה טרנסדרמלית (יישום על העור). קמבו משמש בדרך כלל במסגרת קבוצתית, כחלק מטקס קמבו. ההשפעות כוללות בדרך כלל טכיקרדיה, בחילות, הקאות ושלשולים.
היסטוריה
השימוש בקמבו נפוץ בקרב שבטים באזור אגן האמזונס, ומאז אמצע המאה ה-20, קמבו נהוג גם באזורים עירוניים של ברזיל. בשנת 2004, ברזיל אסרה על מכירה ושיווק של קמבו. היבוא אינו חוקי בצ'ילה ומחוץ לדרום אמריקה, הוא נודע לראשונה כטיפול אלטרנטיבי בסוף שנות ה-2010.
שימוש מסורתי
כדי לאסוף את ההפרשות מגוף הצפרדע, ראשית, יש לתפוס את הצפרדע. לאחר מכן קושרים את הצפרדע לארבעה מקלות המונחים באדמה כשאיבריה מתוחים לגמרי. המשיכה גורמת לצפרדע מספיק לחץ כדי להפעיל את מנגנון ההגנה שלה ולהפריש חומר המכיל פפטידים. לאחר איסוף ההפרשות, מחזירים את הצפרדע לטבע. לאחר מכן מניחים להפרשות להתייבש. יוצרים כוויות קטנות על העור, ומניחים מנה קטנה מהפרשות הצפרדע על הפצעים. ההפרשות מוסרות מהפצעים לאחר 15 עד 20 דקות, וכך עוצרים את הסימפטומים החריפים.
משתמשים מסורתיים טוענים כי השימוש מסייע לפוריות, מנקה את הגוף והנשמה, מגביר כוח ומביא מזל טוב לציד. הוא משמש את הילידים כדי לגרש "פנמה" (רוח רעה) ולגרימת הפלות. ההפרשות משמשות בדרך כלל גם אצל אנשים הסובלים מעצלות אשר גורמת לחולה לפרוש מחיי השבט.
שימוש לא מסורתי
מחוץ לדרום אמריקה, טקס קמבו יכול לכלול מעט אנשים, המנחה, המשתתף או משתתפים רבים בו-זמנית, מה שמכונה מעגל קמבו. המשתתפים מוזמנים להביא הרבה מים, מגבת ודלי. בדרך יושבים על הרצפה ומדליקים הרבה קטורת.
במהלך הטקס, יוצרים כוויות קטנות על עורו של המשתתף, בדרך כלל על הזרוע או הירך, באמצעות מקל בוער. המנחה משתמש ברוק או במים כדי להנזיל מחדש את הפרשות הצפרדע ולהניח אותן על גבי העור השרוף. השפעות קצרות טווח כוללות בחילות קשות, הקאות, שלשולים, בצקות (נפיחות) בפנים, כאבי ראש וטכיקרדיה. נראה שההפרשות הן וזואקטיביות (משפיעות על מחזור הדם), מה שמסביר מדוע הן נספגות במהירות. ההשפעה עלולה להתרחש מיד או תוך שעות.
אפקט טיפולי
על פי הדיווחים, לקמבו יש מגוון רחב של יישומים טיפוליים בפוטנציה – הן רפואיים והן פסיכולוגיים-רוחניים. הוא מתואר לעתים קרובות כ"תרופת הייסורים" מכיוון שיכולה להיות לו השפעה פיזית אינטנסיבית. הוא ידוע בתכונותיו כמנקה רעלים ומטהר. במילים אחרות: ייתכן מאוד שהחוויה תהיה מלווה בהקאות רבות. אמנם ישנם מחקרים קליניים מועטים בנושא, אך על פי מנחים ומשתתפים בניקוי קמבו, הוא יכול לעזור להקל על הדברים הבאים:
· התמכרות
· דכאון
· כאב כרוני
· אלצהיימר
· פרקינסון
· מיגרנות
· בעיות בזרימת הדם
· אי ספיקת כלי דם
· חום
· זיהומים
· בעיות פוריות
סכנות
אין הרבה מדע על הסיכונים (ואפילו היתרונות לצורך העניין) של קמבו. בעוד שמנחים ומאמינם טוענים כי הוא בטוח לשימוש, מחקר של המכון הלאומי לבריאות בארה"ב אינו נלהב כל כך. הבעיה היא שבקמבו מצויים כמה כימיקלים חזקים מאוד שיכולים להפריע למערכת העצבים המרכזית ולמערכת הלב וכלי הדם. על פי דיווח גם הכליות, הלבלב והכבד עלולים להיפגע מהרעלים.
על פי דיווחים בתקשורת, מנחי טקס קמבו (Kambo) באוסטרליה נאסרו לפני כמה שנים לאחר שאישה מתה מדום לב במהלך הטקס. בעוד שקמבו חוקי בארצות הברית, הוא אינו מוסדר על ידי מינהל המזון והתרופות (FDA).
מעמד חוקי
לא ידוע על כל חוק בשום מדינה המתייחס ספציפית לקמבו. גם מינהל התרופות והמזון בארה"ב לא הציג לכך שום התייחסות. בהעדר מידע אחר, נראה כי השימוש והאחזקה של קמבו אינם מהווים עבירה.
מזעור סיכונים
קמבו (Kambo) הוא רעל. הוא עשוי לגרום לתסמינים חזקים מאוד שיכולים להיות בלתי צפויים.
אם אתם בכל זאת רוצים להתנסות בו, יש כמה צעדים חשובים שניתן לנקוט בהם להפחית את הסיכון לחוויה גרועה.
· גשו למנחה מנוסה בלבד ואל תעשו "ניסויים" עם החומר.
· אל תשתתפו בטקס קמבו אם אתם סובלים ממחלה כלשהי או נוטלים תרופות מרשם.
· כמות המים. יש לשתות לא יותר מ- 1 ליטר מים לפני קמבו ועד מקסימום 1.5 ליטר תה או מים לאחר מכן. צריכה של כמות גדולה של מים עם קמבו נמצאה קשורה למצב הנקרא תסמונת של הורמון אנטי-דיורטי וסיבוכים אחרים שעלולים לסכן חיים.
· התחילו במינון נמוך. התחלה עם מנה קטנה היא הדרך הטובה ביותר לאמוד את הרגישות שלכם לקמבו. מינונים גבוהים יותר גם מגבירים את הסיכון לתופעות לוואי חמורות יותר ומתמשכות יותר.
· אל תשלבו קמבו עם חומרים אחרים. מומלץ שלא לשלב קמבו עם חומרים אחרים. זה כולל איהוואסקה, קנאביס וכל חומר אחר בעל השפעה ייחודית.
· רכשו את הקמבו ממקור מהימן. יש לפחות מקרה אחד ידוע של אדם אשר מכר חלמון ביצה כקמבו. דיווחים נוספים מספרים על מוצרי קמבו שהכילו מתכות כבדות.
