לטבק יש היסטוריה ארוכה. הוא משמש כבר אלפי שנים או יותר. לאחר שהגיע לאירופה ואסיה, הוא אומץ באופן נרחב על ידי מגוון קהילות ברחבי העולם. הוא נצרך לעתים קרובות בצורת סיגריות, סיגרים, או חומר הרחה. בשימוש פנאי, טבק נחשב כחומר ממריץ ומפחית חרדה, היוצר תחושת רווחה ואופוריה קלה. הוא ידוע כסם חוקי ומקובל מבחינה חברתית באותו מובן כמו קפאין.
"טבק" הוא השם הנפוץ למוצרים שונים העשויים מעלים של צמחים שונים מהסוג Nicotiana. ניקוטיאנה הוא צמח ממשפחת הסולניים, הכוללת צמחים בעלי חשיבות כלכלית כמו עגבניות, תפוחי אדמה, חצילים, צ'ילי ופלפל. קבוצה זו כוללת גם צמחי רפואה אמזוניים רבי עוצמה כמו Datura ו- Brugmansia.
המינים התרבותיים העיקריים של הטבק הם N. Tabacum ו- N. Rustica. השימוש הממושך בו הביא למגוון דרכים לצרוך אותו. מוצרי טבק הנמכרים באופן מסחרי כוללים מגוון של סיגריות, שקיות של עלי טבק מיושנים וחתוכים דק לגלגול סיגריות, ועלי טבק מגולגלים לסיגרים בגדלים שונים, כולל מוצרים יקרים כגון סיגרי הוואנה מקובה. צורות אחרות של טבק מוכן כוללות טבק לעיסה והרחה. טבק משמש בדרך כלל בערבוב עם פרחי קנאביס לתוספת טעם ולהגברת הדליקות. זני נוי מסוימים, כגון Nicotiana sylvestris, גדלים באופן נרחב אך לא ניתן לצרוך אותם כטבק בשל רעילותם.
בחלקים מסוימים של דרום אמריקה מתייחסים לטבק כאל תרופה. יש הרואים בטבק כחלק בלתי נפרד מן המתכון לאיהוואסקה. טבק קשור קשר הדוק לשימוש טקסי. מעבר לשימוש הרוחני שלו, עלי הטבק משמשים גם בגינון מסורתי. למעשה, עלי טבק טחונים ומושרים במים הם קוטל חרקים רב עוצמה ומונעים מחיות מלפגוע בצמחים.
היסטוריה
צמח הטבק הינו אנדמי לצפון ודרום אמריקה ואוסטרליה. החוקר דארסי מונה 95 מיני Nicotiana, עם 45 מינים הידועים כאנדמיים לאזור האנדים ו- 16 עד 20 מינים אנדמיים לאוסטרליה. עדויות לגידול טבק מצויות כבר בשנים 5000-3000 לפני הספירה במרכז ודרום אמריקה. סבורים כי העישון ביבשת אמריקה מקורו בטקסים הכוללים שריפה ושימוש כקטורת של עלי צמחים שונים, כגון מרווה וצמחים ארומטיים אחרים.
לאחר שקולומבוס חזר עם טבק מן המסע השני שלו לעולם החדש, הטבק הוצג לראשונה באירופה. פחות ממאה שנים לאחר כניסתו לאירופה, הטבק טייל בכל העולם והגיע אפילו עד לסיביר, שם הונחו חבילות טבק קטנות בקברי שמאנים.
הסוג Nicotiana, כמו גם הניקוטין, נקרא על שמו של ז'אן ניקוט, שגריר צרפת בפורטוגל, אשר בשנת 1559 שלח טבק כתרופה לחצרה של המלכה קתרין דה מדיצ'י.
שימוש על ידי אינדיאנים
שבטים ילידים רבים בצפון אמריקה מאמינים כי הטבק היה הצמח הראשון שניתן להם על ידי הבורא. במסורת אוג'יבווה, נהוג לעשן טבק במקטרות טקסיות במהלך טקסים קדושים או בעסקאות. הם מאמינים כי העשן נושא את המחשבות והתפילות לגן עדן. שלושה צמחים אחרים, מרווה, ארז ועשב ביזון, נחשבים גם הם כקדושים, ויחד הצמחים הללו מכונים ארבע התרופות הקדושות, אם כי הביטוי "תמיד דרך טבק" מדגיש את התפקיד המהותי של הטבק.
לטבק יש תפקיד חשוב גם בטקסי הזעה אינדיאנים. מבנה עגול משמש כבקתת בזעה או sweat lodge אשר בו מניחים אבנים לוהטות ועליהם טבק כמנחה. קיטור סמיך נוצר על ידי שפיכת מים על הסלעים תוך כדי תפילה. טבק מעורבב לעתים קרובות עם עשבי תיבול אחרים כמו למשל ערבה אדומה.
שימוש רפואי
הטבק לא משמש רק כמנחה ולעישון, אלא גם כתרופה. לדוגמה, הוא משמש כמשכך כאבים לטיפול בכאבי אוזניים ושיניים. אומרים שעישון טבק הוא תרופה לבעיות רבות, כולל הצטננות. הטבק מעורבב עם עלי מרווה מדברית, או שורש בלסם הודי כתרופה לאסטמה ושחפת.
שימוש בדרום אמריקה
בדרום אמריקה, הטבק נחשב "צמח מורה". מבין התרופות הצמחיות, הטבק הוא אחד הקדושים ביותר. עבור שבטים מסוימים, הוא אפילו יותר חשוב מאיהוואסקה.
Nicotiana rustica הוא הטבק המשמש באמזונס. זהו טבק חזק הנחשב לבעל סגולות ריפוי עוצמתיות, המשמש לניקוי עמוק, מקרקע ומסייע בבהירות מחשבתית. מעשנים אותו כסיגריות, בנייר לבן מגולגל ביד או במקטרות קדושות. תפקידו של השאמן הוא להתפלל על הטבק בטקסים שבהם שותים חליטת טבק חזקה. במקרה זה, הטבק אינו פועל כאנטאוגן אלא כדי לנקות את הגוף מרעלים ואנרגיה שלילית, מה שמקל על תקשורת באמצעות אינטואיציה וחלום.
טבק הוא לעתים קרובות חלק מהתזונה, בתקופות מוגדרות שבהן צורכים צמחי מרפא. משתמשים שותים חליטת טבק כדי לנקות את הגוף לעומק ולשאת כוונות לריפוי לתוך הגוף והנפש שלהם.
שימוש מודרני בטבק
עישון כדרך לצריכת חומר צמחי הגיע לאירופה רק כשקולומבוס חזר עם טבק מהמסע השני שלו לעולם החדש. למרות שידוע שתרבויות עתיקות רבות – כולל הבבלים, ההודים, הסינים והנוצרים באירופה – הבעירו קטורת במהלך טקסים דתיים, מנהג זה מעולם לא התפתח לעישון.
יתרונות
לטבק יש סטיגמה משמעותית סביב השימוש בו. ברוב המקרים, הדעה סביב השימוש בו היא שלילית, מה שמדגיש את פוטנציאל ההתמכרות שלו ואת הסיכון לבעיות בריאותיות חמורות כתוצאה מצריכה מתמשכת. מרבית המחקרים מתמקדים אך ורק בניקוטין.
התחושה הראשונית משאיפת טבק היא תחושת רווחה ואופוריה קלה. היתרונות הפוטנציאליים של טבק כוללים השפעות משפרות קוגניטיביות, כגון שיפור תפקודים מוטוריים עדינים, קשב, זיכרון עבודה וזיכרון אפיזודי, כפי שהוכח במודלים פרה-קליניים ובמחקרים אנושיים. ניקוטין מגביר את הריכוז על ידי העלאת רמת האצטילכולין במוח, בעוד ששחרור נוראדרנלין גורם לעלייה בערנות ועוררות.
השפעות נוספות כוללות עוררות, מיקוד מוגבר, מוטיבציה מוגברת ודיכוי חרדה. השפעות אלו נחשבות קלות בהשוואה לחומרים אחרים, אך יכולות לגרום לשימוש חוזר וכפייתי.
סיכונים
טבק הוכח כממכר מאוד וצריכה קבועה נמצאה קשורה למגוון מצבים, כולל מחלות לב וסרטן. הקשר בין שימוש בטבק לסרטן מבוסס היטב. ישנן גם סברות לגבי תפקיד הניקוטין בהתפרצות הסרטן.
יש לנקוט זהירות בשימוש שכן תתכן מנת יתר של ניקוטין. אפילו מנת יתר קלה יכולה להיות מאוד לא נעימה, ולגרום לסחרחורת ובחילה משמעותיים.
שימוש טיפולי
לצד ההשפעות השליליות הללו, לטבק יש גם היסטוריה של שימוש טיפולי אשר לא זכה לכבוד הראוי בתרבויות המערב. האימוץ שלו במדינות רבות אחרות הוביל למגוון של יישומים רפואיים ועד לאחרונה, הוא היה חלק חשוב ממלאי התרופות במדינות אלו.
בנוסף לשיפור במצב הרוח הכללי והקלה על תסמיני חרדה, ידוע כי צריכת ניקוטין משפרת משמעותית את התסמינים השליליים של סכיזופרניה. אנשים הסובלים מסכיזופרניה נוטים להיות מעשנים כבדים. העישון מקל על סימפטומים כמו קושי בחשיבה מופשטת, חשיבה סטריאוטיפית, התבודדות וחוסר רגשות. ניקוטין ידוע גם כמסייע בתסמינים פסיכופתולוגיים כלליים כגון טווח קשב ירוד, חוסר התמצאות, מחשבות חריגות וחוסר שליטה בדחפים.
מיתוסים
לטבק יש תדמית ציבורית בעייתית, וכתוצאה מכך, ישנם מספר מיתוסים סביב השימוש בו.
"ניקוטין הוא המרכיב הרעיל העיקרי בטבק"
ניקוטין הוא אמנם התרכובת שגורמת להתמכרות, אך ישנם חומרים אחרים שגורמים לנזק רב יותר. ישנם כ-7,000 רעלים וכימיקלים מזיקים בטבק (סיגריות), במיוחד זפת ופחמן חד חמצני. ישנם 70 כימיקלים ידועים הגורמים לסרטן בעשן הטבק.
"עישון גורם לנזק קבוע"
זה נכון שעישון קבוע גורם לנזק, ואין כאן כוונה לעודד עישון טבק. עם זאת, ראוי לציין שהנזק כתוצאה מעישון יכול להשתפר במהירות לאחר הגמילה, ללא קשר לגיל. הסיכון ללקות בהתקף לב יורד ב-50% לאחר כשלוש שנים של הפסקת עישון. במקרה של סרטן ריאות, הסיכון של מעשן לשעבר יורד למחצית לאחר 10 שנים של הפסקה.
מעמד חוקי
טבק הוא חוקי ואחד החומרים הנפוצים ביותר בשימוש ברוב המדינות. זהו חומר בפיקוח הנאסר למכירה ושימוש על ידי קטינים ברוב העולם כאשר המכירה לקטינים מהווה עבירה. במדינות רבות ישנם מיסים כבדים במיוחד על מוצרי טבק ויש צורך ברשיון כדי למכור ואפילו לגדל טבק. מדינות רבות מחמירות את ההגבלות על טבק עקב בעיות חברתיות ניכרות הנובעות משימוש במוצרי טבק, עם קמפיינים תקשורתיים אגרסיביים לקידום הפסקת עישון.
