היסטוריה
במשך אלפי שנים, הילידים של אזור האמזונס בפרו השתמשו במגוון רחב של צמחי מרפא למטרות ריפוי ורוחניות. הצמחים העוצמתיים הללו בעלי יכולות מיוחדות לריפוי אשר מאמינים כי הם פותחים פורטלים רוחניים, ידועים כ"צמח מורה". קקטוס סן פדרו, או כפי שהוא מכונה על ידי המקומיים huachuma, הוא אחד הצמחים החשובים ביותר המשמשים בטקסי הריפוי של שמאנים בפרו.
ניתן לזהות את קקטוס סן פדרו בקלות והוא כנראה פופולרי מאד לגידול במקומות יבשים בשל עמידותו לבצורת. צמחים אלה אינם רק כריזמטיים ומסקרנים מבחינה אבולוציונית, אלא הם ידועים גם כפסיכואקטיבים. סן פדרו צומח במהירות יחסית לקקטוס כאשר כל גזע יכול לגדול עד לגובה של 20 מטרים ורוחב של שישה מטרים, בצבע ירוק בהיר כשהוא צעיר שהופך לירוק כהה עם הגיל. הוא מייצר חומר מעורר הזיות בשם מסקלין שיכול לגרום לשינוי במצב התודעה. את החוויה של מסקלין מתארים כאופוריה וחלום, אשר לפעמים מלווה בהזיות מוחשיות ובחוויות חושיות שונות.
ניתן להתחקות אחר השימוש בקקטוס סן פדרו בפרו לתרבות Chavίn ששגשגה בין 1200 ל-200 לפני הספירה. ניתן לראות עדויות לכך מתחריטי אבן רבים של בני שבט Chavίn המתארים דמויות המחזיקות קקטוס סן פדרו.
העדות המוקדמת ביותר לשימוש בסן פדרו נמצאה בפרו, במערת Guitarrero של עמק Callejón de Huaylas. במערות אלו נמצאו שרידי מאובנים של הקקטוס מהשנים 6800-6200 לפני הספירה, כולל דגימות מתקופות שונות. לפיכך, E. pachanoi הוא בין הצמחים הפסיכואקטיביים הקדומים ביותר אשר היו בשימוש על ידי בני אדם.
ניתן להסיק לגבי השימוש המתמשך בסן פדרו עד לתקופת הכיבוש הספרדי מכתבי המתיישבים המתארים את השפעותיו של סן פדרו בעת בליעה על ידי עמים ילידים, ומעדויות ארכיאולוגיות. בדיוק כפי שעשו עם פטריות ופיוטה, המתיישבים והכנסייה הקתולית נלחמו נגד השימוש הדתי בסן פדרו.
מאוחר יותר, הנצרות השפיעה על פולחן הילידים והקקטוס קיבל את השם הנוצרי סן פדרו בטקסים המשלבים אלמנטים מסורתיים עם אלמנטים נוצרים. לפיכך, טקס סן פדרו קיים כבר יותר מ-3,000 שנים ואולי אפילו כ-8,000 שנים.
שימוש מסורתי כיום
סן פדרו ממשיך לשמש קבוצות אתניות שונות בפרו ובאקוואדור, כמו ה- Saraguro, קבוצה השייכת ל-Kichwa באקוודור. חברי הקהילה שיודעים להשתמש בצמחי מרפא והזיה ידועים בשם Yachakkuna, והמערכת הרפואית של קהילות אלו היא שילוב של ידע ילידי מסורתי ושיטות רפואיות מודרניות. סן פדרו הוא אחד הכלים הטיפוליים הקיימים, אם כי נעשה שימוש גם בצמחים וטכניקות רבות אחרות. סן פדרו נחשב למגן המשפחות, נישואים ודו קיום בין בני משפחה, ומסיבה זו מגדלים אותו בדרך כלל קרוב לבתים.
השימוש העיקרי בסן פדרו הוא לאבחון – המרפא בולע סן פדרו כדי להיות מסוגל לראות את אופי המחלה של המטופל. שימושים נוספים כוללים טיהור, שכן בליעת חליטה של סן פדרו עלולה לגרום להקאות ושלשולים, וכנוגד דלקת בצורת תחבושת מקומית.
טקס סן פדרו ידוע בתור Mesa, והוא נעשה במטרה לרפא אדם חולה שהטיפול הרגיל לא עבד עבורו, או כדי להשיג כסף, להחזיר מאהב או למצוא חפצים או בעלי חיים אבודים. מסה מורכבת מסט של חפצים שהמרפא אסף לאורך זמן ועשויים לכלול חרבות או מצ'טות, מטות, אבנים, צדפים, תכשיר סן פדרו, סוכר, טבק, ברנדי, נרות ואלמנטים אחרים. חפצים אלו מעניקים כוח למרפא.
השפעה
ההשפעות של סן פדרו נובעות בעיקר מהאלקלואידים שהוא מכיל, בפרט מסקלין. תכולת האלקלואידים דומה לזו של פיוטה, ולכן גם ההשפעות הסובייקטיביות דומות. תכשירי San Pedro נוטים להיות בעלי טעם מר ולא נעים, לכן בדרך כלל חווים בחילות והקאות לאחר הצריכה , למרות שמסקלין עצמו עשוי להיות הגורם לחלק מהתופעות הללו.
ההשפעות הפסיכולוגיות של סן פדרו מתוארות בדרך כלל כדומות לאלו של פיוטה ומסקלין, אם כי נראה שהמינונים המשמשים באופן מסורתי אינם גבוהים מספיק כדי לייצר חוויה פסיכואקטיבית. עם זאת, קבוצות ניאו-שאמאניות משתמשות במינונים גבוהים יותר של סן פדרו, כך שההשפעות המתרחשות דומות לאלו הנגרמות על ידי "פסיכדליים קלאסיים", כגון LSD ופסילוציבין. אלו כוללים:
· חזיונות עם עיניים פקוחות וסגורות
· שינוי עמוק בהכרה, בתפיסה ובתודעה
· חוויות פסיכולוגיות מעוררות תובנה
· חוויות רוחניות
· שינויים בתפיסת הזמן והמרחב
משתמשים מסוימים עלולים לחוות חוויות שליליות הכוללות חרדה ומצוקה, אם כי נראה שהן נדירות יותר מאשר עם צמחים וחומרים אחרים. למסקלין יש השפעה מעט מעוררת, אם כי דיווחים מסורתיים מציינים מצב ראשוני של עייפות לאחר בליעת סן פדרו.
יתרונות
סן פדרו נחשב כזרז רב עוצמה לריפוי ושינוי. עבור רבים, טריפ סן פדרו מציע תובנות עמוקות לגבי העצמי והיקום, ומעניק תחושה רחבה יותר של חיבור ורוחניות. מסקלין ידוע גם בהעצמת חמלה והכרת תודה, תוך הקלה על הפרעות פסיכולוגיות כמו חרדה, דיכאון, PTSD והתמכרות.
מסקלין הוכח גם כמסייע בפתרון בעיות, מעורר יצירתיות, מעורר מודעות לסביבה ומשפר למידה. במקור, הוא שימש גם לטיפול בבעיות שונות, לרבות הכשת נחש, פצעים, מחלות עור וכאבים כלליים.
סיכונים
בשל מעמדו כסם מסוכן, המחקר על פוטנציאל הנזק של מסקלין – במיוחד לטווח ארוך – מוגבל. לא ידוע על מינון קטלני, כנראה בגלל שפשוט נדרשת כמות גדולה מדי כדי להגיע למנת יתר. אבל זה לא אומר שהוא לא נטול סכנות. אנשים מתו באופן עקיף משימוש במסקלין, כולל התאבדות והקאות מוגזמות עד להתייבשות. לכן חשוב לבחון היטב את המינון. על פי מקור אחד, הכמות הבטוחה המקסימלית לטריפ כבד היא כ- 500 מ"ג של סן פדרו. עם זאת, המינון תלוי בשיטת הצריכה. עבור תמציות טהורות, המינון המרבי נמוך בהרבה – בין 75 ל- 100 מ"ג.
מחקר משנת 2005 על השימוש הטקסי בפיוטה בקרב אוכלוסיות שבטיות מצא שאין השפעות מזיקות לטווח ארוך. עם זאת, יש לציין שהשימוש בו בהקשרים אחרים עשוי להיות לא בטוח (זכור: Set and Setting). מחקרים מאוחרים יותר מצאו קשר בין בעיות בריאות נפשיות קודמות ל"טריפ רע". יחד עם זאת, נראה כי מסקלין מהווה סיכון מועט לפלאשבקים, או הפרעת תפיסה מתמשכת של הזיה (HPPD).
שימוש טיפולי
בעוד שהראיות ליכולות הריפוי של סן פדרו הן ברובן אנקדוטות, יש טענות נועזות לגבי כוחות המרפא שלו. אישה חולת סרטן, למשל, דיווחה שהיא הפקידה את גורלה בידי הצמח, ובמהלך הטקס למדה מדוע חלתה בסרטן ושיש לה אפשרות לא לחלות בו יותר. לדברי המרפא, "היא החליטה לא לחלות בסרטן יותר... [היא] הבינה שהחיים פשוט יקרים מדי ברגע שהיא ראתה אותם דרך העיניים של סן פדרו". קל יותר להאמין ביכולות הריפוי של מחלות נפש, ולמרות שהמחקר על הפוטנציאל הפסיכותרפויטי של מסקלין עדיין מוגבל, יש עדויות המצביעות על יעילותו.
באחד המחקרים, חוקרים גילו כי התועלת העיקרית של סן פדרו בפסיכותרפיה קשורה לנכונות של הנבדקים לעבד חוויות ורגשות תחת ההשפעה, להתמודד עם עצמם ולפעול לפי התובנות שהתקבלו. כמה מהשינויים או פריצות הדרך המשמעותיות ביותר התרחשו כחודשיים לאחר החוויה עצמה, גם אם הפגישה הראשונית של הטיפול הפסיכדלי נראתה ככישלון.
השימוש בסן פדרו ככלי להארה וצמיחה רוחנית בקרב בני המערב גדל בשנים האחרונות (לצד פסיכדליים אחרים) בשל יכולתו לפתוח את התת מודע "כמו פרח". יש אנשים שרגישים יותר להשפעותיו. טקס סן פדרו הוא בדרך כלל מסע פנימה שמעלה תובנות עמוקות על העצמי והיקום. דיווחים אנקדוטיים בהחלט תומכים בהצהרה זו. משתמש אחד דיווח שהוא הצליח להביא את כל הכאב שלו אל פני השטח על ידי ציור הסיפור האישי שלו על קירות הבית. החוויה האירה את מאבקו המודחק שהשתחרר, והוא נדהם מעושר המשמעות, כמו גם מהיצירתיות שלו.
סן פדרו יכול גם להועיל לחיזוק קשרים בין אישיים או לתיקון יחסי משפחה. כגורם אמפתוגני, מסקלין משרה "תחושה של הבנה אוניברסלית, קשר עם אנשים אחרים ויכולת להתכנס ולפתור בעיות" – אפילו בעיות שבדרך כלל קשה מאד לגשת אליהן. אנשים רבים זוכים ליכולת מוגברת לבטא את רגשותיהם, כמו גם לזהות את המאבקים של אחרים. תחושת האחדות הזו נוטה להגדיר את החוויה של סן פדרו – אחדות עם עצמך, עם אנשים אחרים ועם העולם הטבעי, ועם כל הקיום בכללותו.
מעמד חוקי
קקטוס סן פדרו חוקי לגידול ברוב המדינות. במדינות שבהן החזקת מסקלין ותרכובות נלוות אינה חוקית וגוררת ענישה, גידול לצורכי צריכה ככל הנראה אינו חוקי וגורר גם הוא ענישה חמורה. כך בארצות הברית, אוסטרליה, קנדה, שוודיה, גרמניה וניו זילנד, בהן חוקי כיום לגדל קקטוס סן פדרו למטרות גינון ונוי, אך לא לצריכה.
