רקע
משקה איוואסקה עשוי בדרך כלל מגפן Banisteriopsis caapi, שיח Psychotria viridis או תחליף, ומרכיבים אחרים כולל Justicia pectoralis, ואחד מזני הברוגמניה או Datura, ומפאצ'ו (Nicotiana rustica).
ניתן להכין תכשיר דומה מבחינה כימית, הנקרא לפעמים פארמהוואסקה, באמצעות DMT ומעכבי מונואמין אוקסידאז תרופתי (MAOI), כגון moclobemide או isocarboxazid.
אמנת האו"ם בדבר חומרים פסיכוטרופיים מקטלגת את החומר הפעיל DMT כסם מסוכן, אך אינה מציינת דבר לגבי גידול הצמחים מהם ניתן להפיק אותו, בדומה לעמדת "התחום האפור" לגבי קקטוסים פסיכדליים כמו פיוטה וצמחים אחרים המכילים מסקלין.
היסטוריה
ניתן למצוא עדויות לשימוש באיוואסקה כ- 1,000 שנים אחורה, כפי שהוכח על ידי צרור המכיל שאריות של מרכיבי איוואסקה (Ayahuasca) וחפצים שמאניים שונים אחרים שהשתמרו במערה בדרום מערב בוליביה, שהתגלתה ב-2010.
במאה ה-16, מיסיונרים נוצרים מספרד נתקלו לראשונה בילידים העושים שימוש באיוואסקה באגן האמזונס המערבי. הם תיארו זאת כ"עבודת השטן". הסופר וויליאם בורוז קרא מאמר מאת ריצ'רד אוונס שולטס בנושא ובמהלך טיול בדרום אמריקה בתחילת שנות ה- 50 חיפש איוואסקה בתקווה שהוא יוכל להקל או לרפא התמכרות לאופיאטים. איוואסקה התפרסם יותר כאשר האחים מק'קנה פרסמו את החוויה שלהם באמזונס בספר True Hallucinations.
ריצ'רד אוונס שולטס אפשר לקלאודיו נאראנחו לבצע מסע מיוחד בסירת קאנו במעלה נהר האמזונס כדי ללמוד על איוואסקה עם הילידים הדרום אמריקאים. הוא חזר עם דגימות של המשקה ופרסם את התיאור המדעי הראשון של ההשפעות של האלקלואידים הפעילים שבו.
בברזיל, צצו מספר תנועות דתיות מודרניות המבוססות על השימוש באייאוואסקה, המפורסמות ביותר הן Santo Daime ו- União do Vegetal, בדרך כלל בהקשר שמאניסטי או דתי אחר המשלב נצרות. לשתי דתות/תנועות אלה יש כיום חברים וכנסיות ברחבי העולם. באופן דומה, גם בארה"ב ואירופה החלו לצוץ קבוצות דתיות חדשות אשר מרכיב מרכזי בהן הוא שימוש מוגבר באיוואסקה. אנשים מן המערב הגיעו לדרום אמריקה כדי ללמוד מן השמאנים, וכך יצרו סדנאות ריפוי של איוואסקה.
המשקה זכה לפופולריות נוספת בשנים האחרונות בזכות אזכורים על ידי סופרים משפיעים ואנשי מדיה.
הכנה
כדי להכין איוואסקה חורצים חתיכות של הצמח Banisteriopsis caapi ומבשלים לבד או עם עלים של צמחים אחרים, כולל Psychotria viridis (chacruna), Diplopterys cabrerana ו- Mimosa tenuiflora, ומרכיבים נוספים העשויים להשתנות מאוד משאמאן אחד לאחר. החליטה שמתקבלת מכילה את החומר הפסיכדלי העוצמתי DMT יחד עם אלקלואידים מעכבי מונואמין אוקסידאז, הנחוצים כדי להפוך את ה- DMT לפעיל בבליעה. ההכנה המסורתית של איוואסקה (Ayahuasca) כוללת תהליך פולחני המחייב את המשתמש לקטוף את עלה הצ'קרונה התחתון עם הזריחה, ואז לומר תפילה. יש "לנקות את הגפן בקפידה בכפות עץ" ולחבוט "בכפות עץ עד לקבלת סיבים".
כאמור, יש וריאציות שונות של הכנת המשקה הכוללות צמחים שונים נוספים. החליטה שונה באופן קיצוני בכל הכנה, הן בעוצמה והן בהשפעה הפסיכואקטיבית, בעיקר לפי מיומנותו של השמאן או המבשל, כמו גם הרכב הצמחים וכוונת הטקס.
הכנת המשקה נמשכת מספר שעות, לעתים קרובות יותר מיום אחד. לאחר הנחת הצמחים, בסיר גדול של מים, כל אחד בסיר נפרד, מבשלים אותם עד שהמים מצטמצמים בחצי מנפחם. לאחר מכן מערבבים את החליטות השונות יחד ומבשלים שוב עד לצמצום משמעותי.
שימוש מסורתי
השימוש באיוואסקה בקהילות מסורתיות בדרום אמריקה משתנה. יש תרבויות שמשתמשות בו למטרות שמאניות, אבל במקרים אחרים הוא משמש באופן חברתי בקרב חברים, כדי ללמוד יותר על הסביבה הטבעית, ואפילו בביקור קרובי משפחה.
בקהילות מסוימות, טקס איוואסקה (Ayahuasca) מלווה באיסורים שונים שמטרתם היא טיהור עצמי והעצמת הטקס – הימנעות ממזונות חריפים ומתובלים, עתירי שומן ומלח, קפאין, מזונות חומציים (כגון הדרים) וסקס לפני, אחרי או במהלך טקס.
הטקס ותפקיד השמאנים
מומלץ לצרוך איוואסקה רק בנוכחות שמאנים, או מי שקיבל הכשרה לליווי הטקס.
השמאנים מובילים את טקס האיוואסקה המתקיים בדרך כלל במשך כל הלילה. במהלך הטקס, השפעת המשקה נמשכת שעות. לפני הטקס, המשתתפים מקבלים הוראה להימנע ממאכלים חריפים, בשר אדום ומין. הטקס מלווה בדרך כלל בטיהור הכולל הקאות ושלשולים, אשר מאמינים כי הם משחררים רגשות ואנרגיה שלילית שהצטברו.
שימוש לא מסורתי
בסוף המאה ה-20 החל טקס האיוואסקה להתפשט לאירופה, צפון אמריקה ומקומות נוספים. כנסיות האיוואסקה הראשונות, המזוהות עם סנטו דיימה הברזילאי, הוקמו בהולנד. תביעה משפטית הוגשה נגד שניים ממנהיגי הכנסייה באשמת הפצה של סם מסוכן (DMT). עם זאת, התביעה לא הצליחה להוכיח שהשימוש באיוואסקה על ידי חברי הקבוצה מהווה איום מספיק על בריאות הציבור ועל הסדר המצדיק שלילת זכויותיהם לחופש דת. לאחר פסק דין תקדימי זה קמו להן קבוצות נוספות אשר פיתחו מספר "סגנונות" שונים לשימוש באיוואסקה, כולל גישות לא דתיות.
השפעות
אנשים שצרכו איוואסקה מדווחים על חוויות מיסטיות וגילויים רוחניים לגבי ייעודם עלי אדמות, טבעו האמיתי של היקום ותובנה עמוקה כיצד להיות האדם הטוב ביותר שהם יכולים. אנשים רבים מדווחים גם על השפעות טיפוליות, במיוחד סביב דיכאון וטראומות אישיות.
הטקס נתפס על ידי רבים כהתעוררות רוחנית ומתואר לעתים קרובות כחוויה הקרובה למוות או לידה מחדש. לעתים קרובות מדווחים המשתתפים על גישה לממדים רוחניים גבוהים ויצירת קשר עם יצורים חוץ מימדיים שיכולים לשמש כמדריכים או מרפאים.
החוויות שאנשים חווים בזמן טקס איוואסקה מושפעות גם מבחינה תרבותית. בני המערב בדרך כלל מתארים חוויות במונחים פסיכולוגיים כמו "מוות האגו" ומבינים את ההזיות כזיכרונות מודחקים או מטפורות של מצבים נפשיים. בני הילידים בדרום אמריקה רואים את החוויות יותר במונחים של פעולות בגוף ומבינים את החזיונות כהשתקפויות של סביבתם, לפעמים כולל האדם שלדעתם גרם למחלתם, יחד עם אינטראקציות עם רוחות.
לאחרונה, נמצא כי איוואסקה (Ayahuasca) מקיים אינטראקציה ספציפית עם קליפת הראיה במוח. במחקר אחד, de Araujo et al מדדו את הפעילות בקליפת הראייה בזמן שהציגו למשתתפים צילומים. לאחר מכן, הם מדדו את הפעילות כשהמשתתפים עצמו את עיניהם. בקבוצת הביקורת, קליפת המוח הופעלה בעת התבוננות בתמונות, והיתה פחות פעילה כאשר המשתתף עצם את עיניו. עם זאת, בהשפעת איוואסקה ו-DMT, אפילו בעיניים עצומות, קליפת המוח הייתה פעילה בדיוק כמו בהסתכלות בתצלומים. מחקר זה מצביע על כך שאיוואסקה מפעילה רשת מסובכת של חזון וזיכרון אשר מעצימה את המציאות הפנימית של המשתתפים.
צריכת איוואסקה יכולה לגרום להקאות. מצב זה נחשב על ידי שמאנים רבים ומשתמשים מנוסים כחלק חיוני מהחוויה, המייצג שחרור של אנרגיה ורגשות שליליים שנצברו במהלך החיים. אחרים מדווחים על טיהור בצורה של שלשולים וגלי חום וקור.
צריכת איוואסקה יכולה גם לגרום למצוקה רגשית ופסיכולוגית משמעותית אך זמנית. שימוש מופרז עלול להוביל לתסמונת סרוטונין (למרות שזו נגרמת רק בשילוב עם תרופות נוגדות דיכאון מסוימות). בהתאם למינון, ההשפעות הנוספות הזמניות של איוואסקה יכולות לכלול רעידות, בחילות, הקאות, שלשולים, חוסר יציבות אוטונומית, היפרתרמיה, הזעה, פגיעה בתפקוד המוטורי, הרגעה, הרפיה, ורטיגו, סחרחורת ועוויתות שרירים. לא ידוע על השפעות שליליות ארוכות טווח.
דווח על כמה מקרי מוות הקשורים לצריכת איוואסקה. ייתכן שחלק ממקרי המוות נבעו כתוצאה מבעיות לב, אינטראקציה עם תרופות, סמים, קפאין, ניקוטין, או משימוש לא תקין/לא אחראי הגורר סיכונים התנהגותיים.
השפעות טיפוליות
לאיוואסקה יש השפעות נוגדות דיכאון וחרדה פוטנציאליות. לדוגמה, בשנת 2018 דווח כי מנה בודדת של איוואסקה הפחיתה משמעותית את הסימפטומים של דיכאון עמיד לטיפול בניסוי קטן ומבוקר על ידי פלצבו. ליתר דיוק, ירידה סטטיסטית מובהקת של עד 82% במדדי הדיכאון נצפו לאחר מתן איוואסקה (Ayahuasca) . מחקרים מבוקרי פלצבו סיפקו הוכחות לכך שאיוואסקה יכולה לשפר דימוי עצמי אצל אנשים הסובלים מחרדה חברתית. איוואסקה גם נבדק ונמצא יעיל לטיפול בהתמכרויות. כמו כן, נראה שמשתמשי איוואסקה צורכים פחות אלכוהול.
נוירוגנזה
מספר מחקרים הראו שהאלקלואידים המצויים באיוואסקה מעודדים התחדשות תאים במוח, מעוררים שגשוג תאי גזע עצביים, נדידה והתמיינות לנוירונים בוגרים.
מעמד חוקי
מבחינה בינלאומית, DMT מוגדר סם מסוכן ומבוקר תחת האמנה בדבר חומרים פסיכוטרופיים. הפירוש לאמנה על חומרים פסיכוטרופיים מציין, עם זאת, שהצמחים המכילים אותו אינם נתונים לפיקוח בינלאומי על ידי אמנת וינה.
פקס ממזכיר המועצה הבינלאומית לבקרת סמים (INCB) למשרד בריאות הציבור ההולנדי שנשלח ב-2001 ממשיך וקובע כי "כתוצאה מכך, תכשירים (למשל חליטות) העשויים מצמחים אלה, כולל איוואסקה, אינם תחת בקרה בינלאומית ולפיכך, לא כפופים לאף אחד מהסעיפים של אמנת 1971.
על פי החוק הפדרלי האמריקני, DMT הוא סם מסוכן שאינו חוקי להחזקה או לצריכה. עם זאת, קבוצות דתיות מסוימות הורשו על פי חוק לצרוך איוואסקה. בשנת 2017 קיבלה כנסיית סנטו דיימה Céu do Montreal בקנדה פטור דתי להשתמש באייאוואסקה בטקסים שלהם.
השימוש הדתי בברזיל הפך חוקי לאחר שתי חקירות רשמיות באמצע שנות ה-80, שהסיקו כי איוואסקה אינו סם פנאי ויש לו שימושים רוחניים לגיטימיים.
בצרפת, כנסיית סנטו דיימה זכתה בתביעה המתירה להם להשתמש במשקה בתחילת 2005. עם זאת, הם לא קיבלו החרגה למטרות דתיות, אלא מהסיבה הפשוטה שהם לא ביצעו מיצויים כימיים כדי להפיק DMT טהור והצמחים שבהם השתמשו לא קוטלגו בפקודת הסמים. ארבעה חודשים לאחר הניצחון בבית המשפט, המרכיבים הנפוצים של איוואסקה הוכרזו כחומרים נרקוטיים, מה שהופך את המשקה ומרכיביו לבלתי חוקיים לשימוש או להחזקה.
ביוני 2019, העיר אוקלנד בקליפורניה, קבעה אי הפללה של אנתאוגנים (חומר פסיכדלי בשימוש דתי) טבעיים. מועצת העיר קיבלה את ההחלטה בהצבעה פה אחד. בינואר 2020, העיר סנטה קרוז, קליפורניה, ובספטמבר 2020, העיר אן ארבור, מישיגן, קבעו גם אי הפללה של אנתאוגנים.
