סלוויה היא מין של מרווה אשר יחד עם מינים נפוצים נוספים כמו Salvia officinalis, או מרווה מצויה, ו- Salvia hispanica המניבה זרעי צ'יה, משמשים למטרות נוי או תרופות צמחיות. ישנם כ-1000 מינים של סלוויה ברחבי העולם, אך לפי הידוע, רק סלוויה דיווינורום (Salvia divinorum) מתאפיינת בתכונות פסיכואקטיביות.
למרות שאינו נמצא בשימוש נרחב, סלוויה (Salvia) הוא חומר פסיכדלי חזק המאופיין בחוויות ייחודיות וחזיונות. יש בו פוטנציאל משמעותי לטיפול בכאב ובהתמכרות, כמו גם בדיכאון – בין אם בטקסים מסורתיים של ילידי מקסיקו ובין אם במסגרות מערביות קליניות. אנשים רבים דיווחו כי הוא סייע להם בהתפתחות האישית.
היסטוריה
ל- סלוויה דיווינורום (Salvia divinorum) יש היסטוריה ארוכה של שימוש בקרב הילידים המזאטקים של אזור אואחאקה במקסיקו, הרואים בצמח כגלגול של מריה הבתולה, ולכן הוא נדע שם כ"עשב של מריה". בשימוש מסורתי לריפוי וגילוי עתידות, סלוויה הוא גם הראשון מבין שלושה צמחים קדושים אשר איתו באים שמאנים במגע, ואחריהם זרעי תהילת בוקר (לפופית) ופטריות פסילוסיבין.
סלוויה (Salvia) זכתה לראשונה לתשומת לבם של אנתרופולוגים מערביים בין סוף שנות ה- 30 לתחילת שנות ה- 50. האתנומיקולוג גורדון וואסון דגם אותו בשנות ה-60, יחד עם אלברט הופמן, שסינתז לראשונה את ה-LSD , ואשתו אניטה. הם חלטו את עלי הסלוויה במים ודיווחו על חזיונות ודפוסים צבעוניים. למרות שמקום הגידול של הצמח נשמר בסוד, וואסון הצליח לרכוש צמח חי מבני המזאטק. הוא נשלח לארה"ב בדצמבר 1962, שם הוא זוהה כמין חדש של מרווה: סלוויה דיווינורום (Salvia divinorum). דגימות חיות אחרות נאספו על ידי הפסיכיאטר והאקולוג סטרלינג באנל באותה שנה. הזן, שזכה לשם Bunnell, נותר זן הסלוויה המתורבת והזמין ביותר כיום.
עד שנת 1975, סלוויה כבר הפך פופולרי ו צעירים שאינם מבני המאזטק עישנו אותו במקסיקו סיטי, למרות האמונה המסורתית שהוא הופך לבלתי פעיל כשהוא מיובש.
התרכובת הפסיכואקטיבית Salvinorin A בודדה בשנת 1982, אך חלפו עוד עשרים שנה עד שהחוקרים זיהו את מנגנון הפעולה המדויק שלה. בשלב זה, הסלוויה כבר הפכה לזמינה באופן מסחרי בארה"ב, והמודעות הציבורית הלכה וגברה, בין היתר הודות לכנס השנתי Ska Pastora. הדוברים בכנס הזה המוקדש לסלוויה כללו שורה של אתנו-בוטנאים, כימאים, פרמקולוגים ופסיכו-פרמקולוגים כמו אן וסשה שולגין, ג'ונתן אוט, דייל פנדל, ראלף מצנר ודניאל זיברט.
השיח המוגבר סביב סלוויה משך גם את תשומת לבם של המחוקקים ואמצעי תקשורת עוינים. ב- 2005 הפכה לואיזיאנה למדינה הראשונה שאסרה על השימוש בצמח למאכל אדם.
שימוש
את הסלוויה ניתן ללעוס, לעשן, או ליטול כטינקטורה. מינון הסף של החומר הפעיל Salvinorin A הוא 200 מיקרוגרם, בעוד שהגבול העליון עבור רוב האנשים הוא בסביבות 1 מיליגרם. כמות החומר הצמחי, התמצית או הטינקטורה הדרושה למנה בודדת תהיה תלויה בחוזק המוצר בו נעשה שימוש.
רבע עד חצי גרם של עלה יבש הוא מנה בינונית לעישון. חשוב לשאוף את כל המנה תוך שתיים עד שלוש דקות, בגלל הפירוק המהיר של Salvinorin A בגוף. מקטרת מים או וופורייזר בטמפרטורה גבוהה יכולים להקל על כך.
עם זאת, יש לזכור ששני מוצרים בעלי אותו חוזק לכאורה עשויים להכיל רמות שונות מאוד של Salvinorin A.
אפשר ללעוס Salvia על ידי גלגול עלים טריים או מיובשים (מושרים במים) לכדור או גליל. את הכדור מחזיקים תחת הלשון ולועסים אחת לעשר שניות לערך לפחות חצי שעה ואז יורקים. בשיטה זו, מנה בינונית של Salvinorin A דורשת כ- 30 גרם עלים טריים או 2-8 גרם עלים יבשים. ניתן להמתיק את הלעיסה עם סוכר או תמצית סטיביה כדי לשפר את הטעם המר.
השפעה
Salvinorin A, המולקולה הפסיכואקטיבית בסלוויה, נחשבת לתרכובת הפסיכדלית החזקה ביותר המופיעה באופן טבעי. היא ייחודית מבחינה מבנית וכימית מרוב החומרים הפסיכדליים הטבעיים האחרים. תרכובות פסיכדליות טיפוסיות מכילות חנקן, אבל Salvinorin A מורכב רק מאטומי פחמן, מימן וחמצן. זהו החומר הפסיכדלי הראשון שזוהה שאינו מכיל חנקן, וגם הדיטרפן הפסיכואקטיבי הראשון.
שלא כמו פסיכדליים קלאסיים, Salvinorin A אינו מראה התחברות משמעותית לאף אחד מקולטני הסרוטונין. מנגנון הפעולה שלו טמון בקשרים חזקים וסלקטיביים מאוד לקולטני קאפה-אופיואידים (KOR). ידוע כי אגוניסטים של KOR גורמים להזיות או חזיונות, דיסוציאציה ותחושה של עיוות המציאות.
יתרונות
הילידים המזאטקים במקסיקו השתמשו בסלוויה מאות שנים. למעשה, הוא נחשב כגלגול של מרים הבתולה, ומשמש באופן מסורתי לריפוי וגילוי עתידות. בעולם המערבי, מספר גדל של אנשים משתמשים בחומר זה כדי לטפל בדיכאון, לשפר את מדיטציה ולהתחבר לרוחניות.
למרות שלא נערך הרבה מחקר על ההשפעות הטיפוליות של Salvia בהשוואה לחומרים פסיכדליים אחרים נפוצים יותר, ישנן עדויות שלפיהן התרכובת שימושית בטיפול בהתמכרות וכאב, כמו גם בהבנת סכיזופרניה ואלצהיימר.
סיכונים
המחקר על בטיחות השימוש בסלוויה מוגבל, אך מחקר משנת 2003 מצא כי Salvinorin A טהור מתאפיין ברעילות "נמוכה יחסית" אצל מכרסמים, אפילו במינונים של עד 6400 מיקרוגרם – יותר מפי שלושה מהמינון הידוע הגבוה ביותר בבני אדם ופי שישה מהמינון המקסימלי המומלץ. במחקר זה, המכרסמים קיבלו את החומר באופן קבוע ומתמשך במהלך תקופה של שבועיים, דבר שאינו נפוץ עבור בני אדם. עם זאת, אפילו עם שימוש כרוני כזה, החוקרים לא ראו השפעות שליליות. מינון יתר רעיל בבני אדם הוא מאוד בלתי סביר.
בשנת 2013, קבוצה נוספת של חוקרים נתנה מינונים שונים של Salvinorin A למשתתפים, בני אדם, ולא מצאה עדות לתופעות לוואי גם חודש לאחר מכן. אין גם עדות לכך ש- סלוויה דיווינורום (Salvia divinorum) ממכר.
מכיוון שסלוויה גורם לחוסר התמצאות ובילבול, מומלץ ליטול אותו בנוכחות אדם אחראי ומפוכח. עצה זו חשובה במיוחד למשתמשים בפעם הראשונה ולכל מי שמתנסה במינונים גבוהים יותר או בשיטות נטילה חזקות יותר (למשל אידוי). מומלץ גם לשכב במהלך הטריפ. יש לסלק חפצים חדים ופריטים מסוכנים אחרים מן החדר.
שימוש טיפולי
בשל הפרמקולוגיה יוצאת הדופן של Salvinorin A, חוקרים מאמינים שהוא יכול לעזור להבין טוב יותר ולפתח טיפולים למחלות הכרוכות בהזיות, כולל סכיזופרניה ואלצהיימר. הוא עשוי להיות שימושי גם בטיפול בהתמכרות. מחקר משנת 2009 מצא כי כאשר חולדות מכורות לקוקאין נחשפו ל- Salvinorin A, הם חיפשו ונטלו הרבה פחות קוקאין. בין השאר, זה נובע מהאופן שבו קולטני אופיואידים מתאזנים ומעכבים את הדופמין המשתחרר על ידי שימוש בקוקאין.
מינונים גבוהים של Salvinorin A באידוי הוכחו כמפחיתים את המודעות לתגובה רגשית לגוף, מה שעלול לנתק את מנגנון החתירה להנאה שמוביל להתמכרות. תכונה זו גם הופכת את Salvinorin A למשכך כאבים חזק, וללא סיבוכים נשימתיים המאפיינים חומרי שיכוך קונבנציונליים. בעוד שמחקרים על עכברים הראו שההשפעות משככות הכאב של Salvinorin A הן קצרות מועד, המולקולה שימשה לפיתוח חומרים אנלוגים עמידים יותר. דיווחים של משתמשים מסוימים, לא במסגרת מחקר, תומכים בשימוש ב- Salvia לטיפול בכאבי ראש וכאבי פרקים.
סלוויה נראית מבטיחה גם בטיפול בדיכאון, שיפור מצב הרוח, הרפיה ומודעות עצמית. אישה בת 26 שסבלה מדיכאון שאינו מגיב לטיפול מאז גיל ההתבגרות דיווחה על הפוגה מוחלטת באמצעות שימוש קבוע בסלוויה. היא לעסה 2-3 עלים (0.5-0.75 גרם) שלוש פעמים בשבוע. לאחר שישה חודשים, הדיכאון שלה עדיין היה בהפוגה ללא כל סימני הישנות.
שימושים טיפוליים פוטנציאליים נוספים בסלוויה כוללים טיפול בסרטן ואולי אף באיידס.
מעמד חוקי
סלוויה דיווינורום (Salvia divinorum) אינו מוגדר סם מסוכן ומבוקר בארה"ב, מה שאומר שהוא חוקי באופן כללי. למעשה, בשנת 2003, הסוכנות למחמה בסמים (DEA) אפילו תיארה אותו כבטוח יחסית. עם זאת, מדינות מסוימות בארה"ב קבעו חוקים משלהן ואסרו על השימוש בו באופן חלקי או מוחלט.
מדינות רבות מגבילות את השימוש בסלוויה בצורה כלשהי. החל משנת 2015, החומר הינו בלתי חוקי באוסטרליה, בלגיה, קנדה, קרואטיה, צ'כיה, דנמרק, גרמניה, הונג קונג, איטליה, יפן, לטביה, ליטא, פולין, פורטוגל, אירלנד, רומניה, דרום קוריאה, שוודיה, ושוויץ. הוא חוקי לגידול והחזקה בצ'ילה, צרפת וספרד, אבל לא למכירה. ברוסיה, חוקי להחזיק בו אבל לא לגדל או למכור אותו. אסטוניה, פינלנד, איסלנד ונורבגיה מתייחסות אליו כאל עשב מרפא הדורש מרשם.
מידת האיסור על השימוש ב – Salvia משתנה מאוד ממדינה למדינה. אוסטרליה הגדירה אותו תחת קטגוריה 9 המחמירה מבחינת חקיקה של סמים, וכך עשתה גם איטליה. בספרד, החוק מתמקד בעיקר במכירה באופן מסחרי ולא בשימוש אישי.
החקיקה עשויה להיות קשה לאכיפה. לצמח מראה לא ברור. בניגוד לצמחים רבים אחרים מהם מפיקים סמים, העלים לא זכו לתיאור מובהק, ואין להם ריח אופייני. ניתן לגדל את ה- Salvia כצמח בית רגיל ללא צורך בציוד מיוחד כגון הידרופוניקה או תאורה ייעודית.
