התרכובות הפסיכואקטיביות של ה- קראטום (Kratom) נמצאות בעלים הירוקים הרחבים של העץ, אותם קוטפים, מייבשים בשמש ומבשלים ליצירת משקה, או מועכים ומערבבים במים. השפעת החומר דומה לזו של אופיואידים וממריצים וזוכה לפופולריות בזכות הקלה על כאב, דיכאון וחרדה.
מי שתומך בשימוש בקראטום מתייחס לחומר כאמצעי עזר רב ערך לבריאות הנפשית והפיזית, אך הוא משמש גם כסם פנאי. שהוא שימש בטקסים לפחות מאז המאה ה-19, והפופולריות שלו ברחבי העולם גדלה בשנים האחרונות.
אבקת קראטום (עלים טחונים מיובשים) ניטלים על ידי בליעה עם משקה, בכמוסות או כחליטה.
היסטוריה
למרות שאיננו יודעים בוודאות מתי החל השימוש בקראטום, הוא בהחלט קיים תקופה ארוכה מאד. באזורי הגידול הטבעיים שלו, הצמח שימש לשיכוך כאבים, הורדת חום, טיפול בשלשולים, טיפול בסוכרת והקלה על התמכרות. הוא גם שימש כתחבושת על פצעים או נמרח על הבטן כדי לסלק תולעים. השימוש המסורתי שהיה כנראה הפופולרי ביותר היה ללעוס את העלים לצורך זריקת אנרגיה – בדומה לאופן שבו משתמשים בקוקה בהרי האנדים. בתאילנד, ידוע כי חקלאים לועסים את העלים עד עשר פעמים ביום בזמן שהם עובדים בחוץ בשמש. קראטום (Kratom) שימש במלזיה גם כחומר הרגעה לפחות מאז תחילת המאה ה-19, במיוחד כתחליף לאופיום.
המרכיב הפעיל מיטראגינין בודד בשנת 1921 ונוסה על בני אדם בשנת 1932 מה שהביא להתלהבות מהפוטנציאל הרפואי של הקראטום. השוו אותו לקוקאין בשל השפעותיו הממריצות על מערכת העצבים המרכזית.
בתחילת שנות ה-40, ממשלת תאילנד חוותה ירידה מסיבית בהכנסות ממסי אופיום, כאשר מכורים פנו ל- kratom – סם שאינו נתון לפיקוח – כדי להקל על תסמיני הגמילה. חוק קראטום, שעבר באוגוסט 1943, אסר על גידול הצמח והורה על השמדת כל היבול הקיים.
מחוץ לתאילנד, העניין המדעי בקראטום גדל. מעל 20 אלקלואידים בודדו במהלך שנות ה-60, וב-1994 זוהתה השנייה מבין התרכובות הפעילות העיקריות של קראטום: 7-hydroxymitragynine. הסינתזה הראשונה של מיטראגנין הופקה שנה לאחר מכן.
הידע על קראטום התפשט לאורך שנות ה-2000 המוקדמות, בעיקר דרך פורומים באינטרנט. עם זאת, בשנת 2005, החומרים הפעילים M. Speciosa ו- mitragynine הוגדרו כסם מסוכן באוסטרליה, ונאסרו המכירה או ההחזקה שלהם ללא רישיון. האכיפה של חוק קראטום התגברה גם בתאילנד, שם גדל מספר המעצרים פי חמישה בין 2005 ל- 2009. בשנת 2012, כאשר משטרת תאילנד הורתה על השמדת מאות עצי קראטום בשמורת טבע במחוז סאטון, המקומיים התנגדו למהלך.
בארצות הברית, קמו קבוצות הסברה שונות, לרבות איגוד הקראטום האמריקאי, ברית החינוך הבוטני ואגודת קראטום (Kratom) המאוחדת, כדי להגן על מעמדו המשפטי של הקראטום. הודות למאמציהם, ה-DEA נאלץ לחזור בו מן ההודעה באוגוסט 2016 על הכוונה לכלול את הקראטום בקטגוריה 1 תחת חוק הסמים המסוכנים.
השפעה
כמו פיטוכימיקלים אחרים, קראטום מכיל את האלקלואידים mitragynine ו- 7-hydroxymitragynine. החומר Mitragynine מושווה לעתים קרובות לפסילוסיבין וארגין בשל המבנה שלו, ובעבר סברו שהוא התרכובת הפעילה העיקרית בקראטום. עם זאת, לאחרונה הטרפנואיד 7-hydroxymitragynine נמצא חזק פי 46, עם זמינות ביולוגית גדולה יותר דרך הפה ויכולת חדירה של מחסום הדם-מוח.
המנגנון מאחורי ההשפעות הממריצות של קראטום אינו ברור. מכיוון ששתי התרכובות מקיימות אינטראקציה בעיקר עם קולטני האופיואידים, סביר להניח שיש אלקלואיד אחר מעורב.
יתרונות
קראטום שימש כבר זמן רב למטרות ריפוי, ובימים אלו המוניטין שלו כעזר בטיפול פסיכולוגי הולך וגדל. בהקשר מסורתי, הצמח שימש לשיכוך כאבים, הורדת חום, טיפול בשלשולים, טיפול בסוכרת וטיפול בהתמכרות. למרות שאין הרבה ראיות קליניות המגבות את השימוש בו, אנשים רבים מאמינים שקראטום מראה פוטנציאל מבטיח כמשכך כאבים, במיוחד במקום תרופות ממכרות יותר – וללא ספק מסוכנות יותר – כגון אופיואידים. למעשה, קראטום משמש בדרך כלל כעזר בהתמודדות עם תסמיני הגמילה של תרופות מרשם והרואין, ויש המאמינים כי הוא יכול להחליף את המתדון במטרה זו. ישנם גם דיווחים אנקדוטיים שקראטום מצוין לטיפול בדיכאון וחרדה.
מעבר ליישומים טיפוליים, קראטום נחשב גם כזרז לצמיחה אישית. למעשה, אחד השימושים המסורתיים הפופולריים ביותר היה ללעוס את העלים לצורך אנרגיה, ואנשים כיום מדווחים גם על שימוש בקראטום כדי להגביר את האנרגיה והפרודוקטיביות.
כמו חומרים פסיכואקטיבים אחרים, קראטום עשוי גם לסייע בריפוי רגשי, פסיכולוגי ובין-אישי עמוק על ידי שחרור המשתמש מגבולות דפוסי החשיבה היומיומיים, והפניית תשומת הלב לנושאים שלעתים קרובות מתעלמים מהם או קשה לגשת אליהם.
סיכונים
קראטום (Kratom) נחשב בטוח באופן כללי, אך כמו בחומרים פסיכואקטיבים רבים, יש צורך במחקר נוסף כדי לאשר זאת בוודאות. מה שידוע הוא שמיטראגנין – אחת התרכובות הפעילות בקראטום – מפגינה רעילות מועטה מאוד, אפילו במינונים גבוהים. לא תועדו מקרי מוות בחולדות שקיבלו 1000 מ"ג/ק"ג של תמצית עלי קראטום או 806 מ"ג/ק"ג של מיטראגינין מבודד. כמו כן, לא היו מקרי מוות בקופי רזוס שהוזרק להם 9.2 מ"ג/ק"ג של מיטראגינין.
אבל לא ניתן להסיק מכך שקראטום בטוח לחלוטין. ראשית, תכשירים שונים עשויים להכיל כמויות שונות של פיטוכימיקלים ומזהמים. כמו כן, מעט מאד מחקר נערך סביב ההשפעות ארוכות הטווח של קראטום כאשר הוא ניטל באופן קבוע. קיימים דיווחים על התקפים, אך רוב ההתקפים הקשורים לקראטום מיוחסים לשילוב עם חומרים אחרים. ובכל זאת, עדיין יש סיבה לדאגה.
נראה כי שימוש לטווח ארוך יותר ב- kratom משפיע גם על הכבד. לאחר שבועיים עד שמונה שבועות של שימוש קבוע, חלק מהאנשים דיווחו שחוו בחילות, גרד, שתן כהה, כאבי בטן וצהבת. משתמשי קראטום כבדים עשויים להבחין בהיפרפיגמנטציה או בהתכהות של הלחיים עקב גירוי יתר של מלנוציטים. משימוש כרוני עלול לגרום גם לנזק לכליות, והחומר עשוי להיות גם רעיל ללב. בעיות נדירות נוספות הקשורות לשימוש בקראטום כוללות בעיות שינה, יתר לחץ דם, רעד, הפרעות זקפה, הזעה, נשירת שיער, יובש בפה ואנורקסיה.
על נשים הרות או מניקות להימנע מ- Kratom. מלבד הבעיות הבריאותיות הפוטנציאליות הקשורות לשימוש בקראטום בלבד, מספר עדויות מצביעות על כך שתינוקות עלולים להתמכר לחומר באמצעות צריכה פסיבית (בין אם ברחם או באמצעות חלב אם) – עד כדי תסמיני גמילה לאחר הפסקת השימוש.
ראיות נוספות מצביעות גם על פסיכוזה – כולל אשליות פרנואידיות, הזיות ובלבול – העשויות להיגרם על ידי שימוש קבוע בקראטום שנמשך עשור או יותר. מחקרים בבעלי חיים מצאו גם קשר בין שימוש כרוני לבעיות זיכרון ולמידה.
יש להימנע מנהיגה ופעילויות אחרות שעלולות להיות מסוכנות תחת השפעת קראטום – גם אם אתם מרגישים ערניים. ההשפעות של קראטום יכולות להשתנות ממרץ לרגיעה בפתאומיות, כך שלפעמים עצם הדלקת הכיריים עלולה להיות מסוכנת.
על משתמשים חדשים בקראטום להתחיל במינון נמוך, תוך שקילה במדויק עם משקל דיגיטלי. אותו דבר לגבי משתמשי קראטום מנוסים יותר המנסים זן חדש, בשל השונות ביניהם.
"מוצרי קראטום" מסוימים עשויים להכיל גם חומרים מוספים שליליים, כולל מורפיום, הידרוקודון ופנטניל. בשוודיה, תשעה אנשים מתו מ"תכשיר קראטום משופר" בשם קריפטון – תערובת של קראטום וקפאין עם O-desmethyltramadol – אופיואיד בעל עוצמה מסוכנת. מספר "מוצרי קראטום" אחרים נמצאו כי אינם מכילים קראטום כלל.
שימוש כרוני לטווח ארוך בקראטום אכן כרוך בסיכון להתמכרות. תסמינים של התמכרות כוללים אנורקסיה וירידה במשקל, נדודי שינה, הטלת שתן תכופה, עצירות ועור כהה.
שימוש טיפולי
למרות שלא קיימים שימושים רפואיים מוכרים בקראטום, יש בו פוטנציאל טיפולי משמעותי. החוקר דניאל זיברט תיאר אותו כמשכך כאבים טבעי יעיל במיוחד, במקום שני אחרי אופיום. החומר 7-hydroxymitragynine באופן ספציפי חזק פי 13 ממורפיום ופחות ממכר, כאשר תסמיני הגמילה מקראטום הם גם הרבה יותר קלים וקצרים. Mitragynine נחשב כתחליף פוטנציאלי לקודאין, המציע השפעות שיכוך כאבים דומות ללא סיכון לסיבוך נשימתי קטלני.
קראטום עשוי בסופו של דבר להחליף את המתדון בטיפול בהתמכרות להרואין – במיוחד לאור הקלות היחסית בייצור, מה שהופך אותו לאידיאלי עבור מדינות עניות ומתפתחות. השימוש בקראטום לגמילה מהרואין הפך נפוץ למדי ברחבי העולם, והוא יכול גם להועיל למכורים לאופיואידים. קראטום יכול גם להוות אלטרנטיבה טובה לאלכוהול מכיוון שהוא משרה רגיעה וחברותיות ללא הנגאובר.
לפחות מחקר אחד תומך בשימוש הגובר בקראטום להקלה על חרדה ודיכאון. עכברים שהוזרק להם מיטראגינין נמצאו כבעלי רמות נמוכות יותר של קורטיקוסטרון, הורמון המעורב בוויסות תגובות הלחץ והאנרגיה. ההשפעה של קראטום (Kratom), המביאה לפתיחות ולהתבוננות פנימה יכולה להיות שימושית גם בפסיכותרפיה.
קראטום מציג פוטנציאל גם לטיפול במצבים אחרים, כולל שלשול, כאב כרוני, דלקת, דלקת פרקים, מיגרנות, ואפילו סרטן.
מעמד חוקי
קראטום אינו מודגר סם מסוכן ומבוקר בארצות הברית, אבל הוא הוכרז "סם מעורר דאגה", כאשר מספר מדינות כבר העבירו חוקים האוסרים על השימוש בו. בבריטניה, קראטום אינו חוקי ונכלל ברשימת החומרים הפסיכואקטיביים. הצמח והאלקלואידים הפעילים שלו מבוקרים תחת חוקים שונים במספר מדינות באיחוד האירופי, כולל דנמרק, פולין ושוודיה. הוא גם בלתי חוקי באוסטרליה, ניו זילנד, מלזיה ומיאנמר, בין היתר.
קראטום (Kratom), לעומת זאת, חוקי בתאילנד. ניתן למצוא עלי קראטום טריים עם גבעולים אדומים בוהקים הנמכרים בצרורות של קילוגרם או חצי קילו ברחבי המדינה. ניתן למצוא גם חליטות בעיקר במחוזות הדרומיים של המדינה.
