מהם זרעי קנאביס רפואי?

משתמשי קנאביס רבים נמנעים מלעשן זנים בעלי תכולת THC גבוהה בגלל ההשפעות הפסיכואקטיביות שלהם על הנפש. הם עושים זאת כדי להירגע וליהנות, בדיוק כמו שאנשים אחרים שותים כמה בירות כדי להירגע. לעומת זאת, יש המשתמשים בצמח כדי לטפל בסימפטומים של מחלות, בין אם הם מקבלים את הקנאביס על ידי מרשם או בשוק השחור.

מי שמבקש להשתמש בקנאביס רפואי יבחר בזנים ספציפיים על סמך ההשפעות הספציפיות שלהם. יש המעוניינים בזנים בעלי ערכי THC גבוהים, ואכן, נערכים מחקרים נרחבים על ההשפעות הטיפוליות של הקנבינואיד הפסיכוטרופי הזה.

עם זאת, קנאביס לא מציע רק THC. הצמח מייצר מעל 100 קנבינואידים ו- 200 טרפנים. כל הפיטוכימיקלים הללו הינם בעלי השפעות ייחודיות, ורובם אינם גורמים לתחושת היי. בשנים האחרונות ניתן לראות גל עצום של עניין ב-CBD בקרב הקהילות האקדמיות והמדעיות, כמו גם בתרבות המיינסטרים.

בדרך כלל, זנים בעלי תכולת CBD גבוהה מכונים זרעי קנאביס רפואי, אם כי זני THC מועילים גם הם לבעיות בריאות מסוימות. רוב הקונים למטרה זו מחפשים זרעים המכילים קנאבידיול.

למגדלים

אם אתם אוהבים לגדל קנאביס, תוכלו לבחור מתוך שפע של זרעי קנאביס רפואי המחולקים בדרך כלל לשתי קטגוריות בסיסיות: זנים פוטו-פריודיים (photoperiodic - תלויים במחזורי אור) או זנים בעלי פריחה אוטומטית.

במקרה של זנים פוטו-פריודיים, נדרש שינוי במחזור האור כדי שהצמח יתחיל לפרוח. שינוי מחזורי של לפחות 16 שעות אור ו- 8 שעות חושך משאיר את הצמחים הללו בשלב הצמיחה. אם אתם רוצים להכריח אותם לפרוח, צמצמו את מחזור האור ל- 12 שעות וספקו 12 שעות חושך עד הקציר.

זני פריחה אוטומטית אינם דורשים שינוי במחזור האור כדי להתחיל לפרוח, כפי שמרמז שמם. זנים אלה גדלים הרבה יותר מהר וניתן לצפות לקציר 8-10 שבועות לאחר הנביטה.

כיצד לגדל זרעי קנאביס רפואי

מגדלים מנוסים פיתחו זרעי קנאביס רפואי עם ערכי CBD גבוהים על ידי השבחה של פרופילי קנבינואידים לאורך תקופה ארוכה. רוב זני הקנאביס כבר מכילים כמות מסוימת של CBD. בגידול סלקטיבי, מגדלים יוצרים הכלאות של זנים עשירים ב- CBD כדי לייצר כמויות גדולות עוד יותר של הקנבינואיד הזה בזנים הצאצאים.

לאחר שהמפתים העמידו כמה דורות של זנים אמינים עם תכולת CBD גבוהה, הם החלו ליצור הכלאות נוספות עם זנים בעלי תכונות רצויות אחרות.

אבל מאיפה הכל התחיל? זרעי הקנאביס הרפואי עתירי CBD הזמינים כיום מגיעים כולם מאותו זן – כלומר Juanita la Lagrimosa. הזן האגדי הזה נודע לאחר הופעתו באירועי High Times Cannabis Cup. כשראו את ההצלחות של הזן המסוים הזה, המגדלים שלחו דגימות למעבדה. נמצא שתכולת ה- CBD הייתה 22%, דבר שהיה מאפיין חדשני באותה תקופה.

האם זרעי קנאביס רפואי חוקיים?

אנשים רבים שואלים אם אפשר לגדל זרעי קנאביס רפואי באופן חוקי בארצם. חלק מזרעי הקנאביס הרפואי חוקיים לפי החוקים של מדינות מסוימות. לדוגמה, אזרחי שוויץ יכולים לגדל צמחים עם תכולת THC מתחת ל- 1%. חוקי האיחוד האירופי מתירים לגדל המפ אם הצמחים מכילים פחות מ- 0.2% THC, וכללים אלו חלים במדינות רבות באיחוד האירופי.

ישנם זנים שבהם תכולת ה- THC היא רק 0.09%, אך ריכוז הפיטוכימיקלים של צמח קנאביס ספציפי תלוי בתנאי הסביבה. כמות המולקולות השונות, כמו THC וטרפנים מסוימים, יכולה לגדול עקב מספר משתנים, מה שאומר שאתם עלולים לעבור על החוק מבחינה טכנית אם הצמחים שלכם חורגים מהסף החוקי.

בנוסף, חלק ממדינות האיחוד האירופי מתירות גידול של זרעים רשומים רק במקרה של המפ.

יחסי קנבינואידים: מה המשמעות שלהם?

כאמור, בצמח הקנאביס ישנם מעל 100 קנבינואידים, וכל מולקולה משפיעה על הגוף בצורה מעט שונה. להלן סיכום קצר של קנבינואידים:

THC

הקנבינואיד הפסיכוטרופי. אחראי לתחושת היי המורגשת בשימוש בקנאביס קונבנציונלי.

CBD

זהו קנבינואיד שאינו פסיכוטרופי המשרה רוגע.

CBG

הידוע כ'אבא של הקנבינואידים', הוא מולקולה בלתי פסיכוטרופית המשמשת כחומר בסיס של THC ו- CBD והוא בעל השפעה מרגיעה.

CBDV

מחקר מתמשך חוקר את הפוטנציאל של קנבינואיד זה כחומר המגן על הנוירונים.

מדוע טרפנים כה חשובים?

קנבינואידים הם לא המולקולות היחידות שקובעות את ההשפעות של זרעי קנאביס רפואי. גם לטרפנים יש תפקיד חשוב. מולקולות ארומטיות אלו עומדות בבסיס הריח והטעם הייחודיים של כל זן, מתווים של פירות ופרחים ועד ריחות המזכירים בנזין.

בנוסף, הטרפנים גם אחראים חלקית להשפעה של כל זן. לדוגמה, שני זנים עם אותן רמות CBD עשויים לגרום להשפעה שונה בשל פרופילי הטרפנים השונים שלהם. טרפנים כמו מירצן מרגיעים מאד, בעוד לימונן מעורר את התודעה ומעודד יצירתיות. קחו בחשבון גם את פרופיל הטרפנים כאשר מחפשים זרעי קנאביס רפואי עם השפעה מסוימת.

כיצד לגדל קנאביס רפואי מזרעים

להלן כמה גורמים שיש לקחת בחשבון:

סוג האדמה

ראשית, סוג האדמה המשמש בגידול חייב להתאים לזן. זנים פוטו-פריודיים מעדיפים מצע עשיר בחומרי הזנה, בעוד שזני פריחה אוטומטית מעדיפים מצע קל ואוורירי שאינו עשיר כל כך בחומרי הזנה.

הנביטה

זרעי קנאביס רפואי נובטים תוך 3 עד 7 ימים ואז מצמיחים שורשים. ישנן מספר אפשרויות להנבטה:

•          מגבת נייר

•          שטילה ישירות באדמה

•          קוביות צמר סלעים

•          התחלה קלה

שלב הצמיחה

בשלב הצמיחה, זרעי קנאביס רפואי מתמקדים בגידול עלי מניפה גדולים על מנת להגביר את הפוטוסינתזה. העבירו את השתילים לעציצים גדולים יותר, הניחו אותם באור חזק והזינו אותם בחומרי הזנה צמחיים מיוחדים לשלב זה של מחזור הצמיחה. זנים פוטו-פריודיים דורשים מחזור אור של לפחות 16/8 שעות כדי להישאר בשלב הצמיחה. מומלץ לעצב את הצמחים במהלך תקופה זו כדי להגדיל את היבול ולהפוך אותם לקלים יותר לטיפול.

שלב הפריחה

זני פריחה אוטומטית עוברים לשלב הפריחה ללא כל התערבות. כדי לאלץ זנים פוטו-פריודיים לפרוח, יש לשנות את מחזור האור ל- 12/12. מחזור כזה מחקה את חילופי העונות בחוץ ומאלץ את הצמחים ללבלב. בשלב זה יש לעבור לחומרי תזונה של פריחה, מכיוון שכעת הצמחים זקוקים לפחות חנקן אך יותר זרחן ואשלגן.

קציר

יש להפחית את התזונה שבועיים לפני הקציר. כך הצמחים יגבירו את חילוף החומרים המאוחסנים ברקמות שלהם, וכתוצאה מכך העשן יהיה חלק ואחיד יותר ובעל טעם טוב יותר.

ייבוש ויישון

לאחר קציר הפרחים יש לייבש אותם וליישן אותם כראוי על מנת להפחית את הסיכון לעובש ולשפר משמעותית את הטעם.

כיצד להכין שמן CBD מזרעי קנאביס רפואי

רוב שמני ה- CBD הקיימים כיום מופקים בעזרת CO₂ ומדוללים בשמן מאכל. לשם השוואה, המתכון שלהלן משתמש באלכוהול ובאידוי כדי ליצור שמן קנאביס רפואי גולמי ולא מדולל.

כלים ומרכיבים

•          46 גרם פרחי קנאביס רפואי שעברו דה-קרבוקסילציה

•          2 ליטר אתנול (או 99% איזופרופיל אלכוהול)

•          2 קערות ערבוב גדולות

•          מוסלין או בד גבינה

•          סיר בישול אורז

•          מזרק

•          מהדקי נייר

•          כלי איסוף

•          כפיות עץ

1.      מניחים את הפרחים במיכל ערבוב ויוצקים עליהם אתנול. מערבבים בעדינות בכף עץ במשך שלוש דקות.

2.      מסננים את התמיסה דרך בד גבינה לתוך קערה אחרת.

3.      מניחים את סיר האורז באזור מאוורר היטב ויוצקים את התמיסה.

4.      מכוונים את סיר האורז לחימום ובודקים כל שעה עד שכל הממיסים מתאדים. תהליך זה יכול לקחת עד 24 שעות, תלוי בכמות הממס.

5.      טובלים את קצה מהדק הנייר בתמצית ועוברים לחדר אחר הרחק מקערת האידוי. מדליקים מצית קרוב לקצה הטבול. ניצוץ מצביע על כך שעדיין נותר ממס וצריך לבשל את התמיסה עוד.

6.      אם הממס התנדף לגמרי, מעבירים את התמיסה לבקבוקי טפטפת בעזרת מזרק לאחסון ושימוש קל במועד מאוחר יותר.