מיקרודוזינג פסיכדליים חכמים

עם זאת, ישנם לא מעט אתגרים בפני מי שמעוניין ליטול מיקרו-מינון (microdosing) של חומרים פסיכדליים, ובראש ובראשונה הבעיה היא שרבים מהחומרים הפופולריים ביותר אינם חוקיים.

בנוסף לסיכונים הברורים של הפרת החוק - קנסות, מאסר ופיטורים, עובדה זו מצביעה על כך שאין הרבה מידע מדעי שאפשר להסתמך עליו.

אם הנושא הזה מסקרן אתכם, המשיכו לקרוא. אספנו עבורכם מידע מקיף על תופעת המיקרו-דוזינג.

מה זה מיקרו מינון?

מיקרודוזינג הוא השם הניתן לנטילת מנות זעירות של חומרים פסיכדליים. חשוב לציין שניתן להשתמש בחומרים נוספים בדרך זו. מיקרודוזינג הוא בדרך כלל 1/10 עד 1/20 ממינון רגיל, או 10 עד 20 מיקרוגרם.

המטרה היא להשיג את התוצאות החיוביות של החומר (יותר מיקוד, אנרגיה ואיזון רגשי) ללא התופעות השליליות (הזיות, שינויים בתפיסה החושית ושאר תופעות לוואי קיצוניות).

מיקרודוזינג הפך לשיטה חווייתית שמטרתה לשפר את הפרודוקטיביות והמצב הנפשי. במדריך זה, נדבר גם על כמה חומרים שאינם פסיכדליים שבהם משתמשים כדי לשפר את הפרודוקטיביות ואת היכולות הקוגניטיביות.

מיקרודוזינג במדיה

עם העלייה המהירה בפופולריות בשנים האחרונות, הסיקור התקשורתי סביב מיקרודוזינג גדל גם כן. הנושא זכה לכיסוי תקשורתי במגזינים נחשבים כמו Vogue, GQ, Rolling Stone ומארי קלייר. בקיצור: זה נושא לוהט.

עם זאת, לפני שתתחילו לקרוא, חשוב שתכירו את המונחים של התחום:

•          חומרים פסיכדליים. אלו הם חומרים טבעיים או סינתטיים הידועים כגורמים לחידוד התפיסה החושית, לעיתים מלווה בהזיות עוצמתיות ורגשות קיצוניים שקשה להתגבר עליהם. חומרים פסיכדליים כוללים LSD ופסילוסיבין, או "פטריות קסם".

•          Nootropics. אלה הם חומרים טבעיים או סינתטיים שעשויים לשפר את התפקוד הקוגניטיבי עם סיכוי קטן להתמכרות או תופעות לוואי שליליות. Nootropics כוללים קפאין וניקוטין.

•          "סמים חכמים". אלה הם סמים סינתטיים המשמשים להגברת תפקוד המוח. יש בהם סיכונים בריאותיים והם עלולים לגרום לתלות. סמים חכמים כוללים מתילפנידאט (ריטלין).

למה ליטול מיקרו-מינונים?

מיקרודוזינג החל לצבור פופולריות בין 2010 ל-2013 בעמק הסיליקון כדרך להגביר את האנרגיה והפרודוקטיביות, כדי לסייע בסיעור מוחות ולהתמודד עם מחסום ברעיונות.

אך יחד עם שיפור היעילות בעבודה, למיקרודוזינג יש עוד מספר יתרונות. הנפוצים ביותר הם:

•          מיקוד וריכוז טוב יותר

•          יצירתיות מוגברת

•          הקלה על דיכאון

•          יותר אנרגיה

•          פחות חרדה במצבים חברתיים

•          פתיחות רגשית

•          מסייע בהפסקת התלות בקפה, תרופות או חומרים אחרים

•          הקלה על כאבי מחזור

•          מודעות רוחנית מוגברת

חומרים המשמשים למיקרודוזינג

למרות שהמונח "מיקרו-מינון" מתייחס לרוב לשימוש בסמים פסיכדליים, יש אנשים שמשתמשים בשיטה עם מגוון רחב של חומרים.

להלן חלק מהפופולריים ביותר. שימו לב, חלק מהחומרים יכולים לגרום ל"טריפ רע" או להשפעות שליליות אחרות, כגון בעיות בקיבה:

LSD. אחד החומרים הפופולריים ביותר המשמשים במיקרודוזינג. חלק מהמשתמשים מדווחים על חדות חושים, מיקוד ופרודוקטיביות מוגברת יותר במהלך היום.

פסילוסיבין ("פטריות קסם"). פסילוסיבין עשוי לשמש כנוגד דיכאון עבור הסובלים מדיכאון מג'ורי. משתמשים דיווחו גם על תחושת אמפתיה ופתיחות רגשית מוגברת.

דימתילטריפטמין (DMT). ידוע בתור "מולקולת הרוח", ובנטילה במיקרודוזינג נחשב מצוין להקלה על חרדה ולהגברת מודעות רוחנית.

Ibogaine. ובשמה השני, איבוגה, היא קליפת שורש המשמשת כתרופה על ידי שבטים ממרכז אפריקה. במיקרודוזינג, היא משמשת להגברת היצירתיות, לוויסות מצב הרוח ולהרגעת התשוקה. מחקרים מראים כי היא עוזרת להפסיק בהדרגה התמכרות לאופיואידים.

ממשלת ארה"ב מחשיבה את חומרים הללו כסמים מסוכנים או כפי שנקראים שם, Schedule I.

חומרים נוספים המשמשים במיקרודוזינג:

•          איהוואסקה. Ayahuasca הוא משקה דרום אמריקאי שנמצא בשימוש מסורתי כחלק מטקסים רוחניים בהנהגת שמאנים. הוא מכיל DMT ובעל השפעות דומות, אם כי חלק מהמשתמשים אומרים כי הוא פחות צפוי. נכון לעכשיו, הדרך היחידה להשתמש ב- ayahuasca באופן חוקי היא כחלק מטקס דתי של שבט או ארגון דתי מסוים (במדינות ספציפיות).

•          קנאביס. מי שנוטל מיקרו-מינון של קנאביס טוען שכך הוא הופך פרודוקטיבי וממוקד יותר במהלך יום העבודה. זוהי גם כנראה אופציה טובה למי שזקוק להקלה על חרדה.

•          קנאבידיול (CBD). מיקרודוזינג של CBD עשוי להביא לרוגע, להקל על חרדה ולעזור לסובלים מנדודי שינה. CBD הוא המרכיב שאינו פסיכואקטיבי בצמח הקנאביס.

•          ניקוטין. מי שנוטל מיקרו מינון של ניקוטין טוען כי זה עוזר לשפר את הריכוז, המיקוד והזיכרון, כמו גם לווסת את מצב הרוח.

•          קפאין. מסתבר שה"סם" המועדף על כולם עשוי להיות יעיל גם במינונים קטנים. יש אפילו מי שטוען שהוא פרודוקטיבי וערני יותר כאשר הוא נטל מיקרו מינון קבוע של קפאין לאורך כל היום לעומת שתיית כוס קפה מלאה או משקה אנרגיה. בנוסף, אין חוויה של נפילת אנרגיה.

לא כל המינונים שווים

מנה של מיקרו-מינון עבור רוב האנשים עשויה להיות מנה גדולה עבור אחרים. "טריפ רע" יכול להתרחש עבור אנשים רגישים מאד או אם החומר הצטבר בדם לאורך זמן. קשה במיוחד לחזות השפעות של LSD בנטילה על בסיס קבוע.

בנוסף, פטריות קסם, קנאביס וחומרים אחרים בצורה טבעית עלולים להיות בעלי ריכוזים שונים של החומרים הפעילים, אפילו בין צמח אחד לשני. השונות בתכולת החומר הפעיל תלויה בשינויים קטנים בתנאי הגידול, כמו מזג אוויר או אדמה.

הצד השלילי של מיקרודוזינג

למרות שלמיקרו-מינון יש בהחלט המון יתרונות, יש לציין מספר תופעות לוואי שליליות. אלו כוללות:

טריפ לא מכוון - מיקרודוזינג לא אמור לגרום ל"תחושה טובה". הוא מביא שינויים תת-תפיסתיים שאינם מורגשים. המטרה היא להיות במצב טוב יותר באופן כללי. ברגע שאתם מתחילים "להרגיש" משהו, רוב הסיכויים שנטלתם מנה גדולה מדי.

טריפ רע לא מכוון

במקרה שלנו, טריפ הוא מצב לא רצוי, אבל טריפ רע הוא אפילו יותר גרוע. למעשה, טריפ רע יכול, במקרים מסוימים, אפילו לעורר טראומה מהעבר.

בשימוש בחומרים פסיכדליים חשוב מאד לשים לב ל- Set and Setting. אלה הם הגורמים החשובים ביותר המשפיעים על החוויה.

"סט" מתייחס למצב הנפשי של המשתמש, למחשבותיו, מצבו הרגשי ורמות החרדה שלו. "סטינג" מתייחס לסביבה החיצונית. אם שני אלה אינם בטוחים או תומכים, יש יותר סיכוי לחוות טריפ רע.

יש להימנע מנטילת מיקרו-מינון של חומרים פסיכדליים אם:

•          אתם מטפלים בילדים.

•          אתם מאובחנים עם מצב נפשי.

•          אתם על הספקטרום האוטיסטי.

•          אתם עיוורי צבעים.

•          חוויתם טראומה.

•          אתם מרגישים לא טוב באופן כללי.

השלבים של מיקרודוזינג

כיצד לקבוע את המינון המתאים

כאשר אתם באים לקבוע את המינון המתאים לכם, חשוב לזכור כי לא אמורה להיות השפעה על התפיסה שלכם, אתם לא אמורים להיות מסטולים או לחוות טריפ. מיקרודוזינג צריך להביא להשפעה תת-תפיסתית, לשיפור במצב הרוח ובקוגניציה, ובמצב מפוכח ("סחי") לאורך כל היום.

בחרנו לתת כאן הנחיות למיקרודוזינג של פטריות פסילוסיבין.

המיקרודוזינג לא אמור לפגוע ביכולת שלכם לבצע משימות יומיומיות רגילות. יש להתחיל בנטילת 0.1 גרם פסילוסיבין ביום הראשון. אם ההשפעות אינן מורגשות כרצוי, ניתן להגדיל את המינון ב- 0.05 גרם בכל יום עד שתגיעו להשפעה הרצויה.

כפי שהזכרנו קודם, יש אנשים רגישים יותר ורגישים פחות להשפעות של חומרים פסיכדליים. במקרים מסוימים, ייתכן שיידרשו מספר שבועות של מיקרודוזינג כדי להרגיש את ההשפעות. מי שנוטל תרופות פסיכוטרופיות, יש סיכוי שרמות הסרוטונין שלו מדוללות או חסרות בגלל התרופה.

במקרה כזה, ייתכן כי יהיה צורך להתאים את המינון ל- 0.5 גרם כדי להרגיש את ההשפעות. שימו לב, אם אתם מתכננים להפחית את כמות התרופות, הסבילות שלכם לחומרים פסיכדליים תפחת באופן טבעי ובשלב זה, אתם עשויים להרגיש את ההשפעות במינון נמוך יותר.

כיצד להכין מיקרו-מינון

הכנת מנות של מיקרו-מינון היא פשוטה מאוד. מלבד הפטריות המכילות פסילוסיבין, תזדקקו למספר כלים שיעזרו להבטיח שאתם נוטלים את המינון המתאים באופן עקבי.

•          משקל תכשיטים דיגיטלי עם רגישות של עשיריות (0.1) או מאיות (0.01) הגרם

•          מטחנת קפה (לא חובה)

•          כמוסות ריקות למילוי (לא חובה)

ראשית עליכם להחליט באיזו צורה תרצו ליטול את הפסילוסיבין. יש אפשרות לרכוש כמוסות מיקרו-מינון של פסילוסיבין. אם תבחרו ללכת בדרך זו, כל מה שצריך לעשות הוא לרכוש חבילה עם המינון המתאים.

ניתן גם להכין קפסולות מיקרו מינון בעצמכם על ידי רכישת כמוסות ריקות. תוכלו להשתמש במטחנת קפה כדי לטחון את הפטריות ולהשתמש במשקל תכשיטים דיגיטלי כדי לשקול את המינון שתרצו להכניס לכל קפסולה. לאחר מכן, פשוט ממלאים את הקפסולות במינון הרצוי ונהנים מדרך נוחה ליטול את הפסילוסיבין.

אפשרות נוספת היא פשוט לחתוך חתיכה מן הפטרייה ולשקול. להמשיך ולחתוך חתיכות קטנות מהפטריה ולשקול עד להגעה למינון הרצוי.

בשלב זה, אפשר לאכול את חתיכות הפטרייה כפי שהן, או לבלוע עם מעט מים. למרות שהאפשרות הזו הרבה פחות מסובכת, היא לא מבטיחה מינון עקבי מכיוון שהפסילוסיבין מתפזר לרוב בצורה לא שווה בתוך פטריה שלמה. טחינת הפטרייה לאבקה יכולה להבטיח יותר עקביות.

כיצד להכין את עצמכם למיקרודוזינג

לאחר הכנת המנות שלכם, חשוב ללמוד איך להתכונן לחוויית מיקרו-מינון. למרות שמיקרו-מינון הוא תת-תפיסתי, חשוב לבוא עם כוונה מוגדרת בדיוק כמו לקראת טריפ עם פטריה שלמה (מאקרו-מינון).

כפי שהזכרנו קודם לכן, פסיכדליים עובדים בצורות שונות ומגוונות, ולכן חשוב להקדיש זמן ולהבין את הסיבה לנטילת מיקרו מינון באותו היום. צריך לפחות 5 דקות של חשיבה לפני נטילת המיקרו-מינון.

דבר ראשון בבוקר, הקדישו זמן לשבת ולהרגיש מה מצבכם הנוכחי. איזה רגש או מצב נפשי יועיל לכם היום? האם יש משהו שהייתם רוצים לבחון בצורה מעמיקה ומודעת יותר? האם אתם רוצים פשוט לייעל את הביצועים בעבודה.

לאחר שהבנתם את הכוונות שלכם, רשמו אותן. מומלץ לכתוב את הכוונה שלכם כמשפט חווייתי חיובי ולא כמטרה עתידית. לדוגמה, במקום לכתוב "אני רוצה להפחית את החרדה והדיכאון שלי", עדיף לכתוב "אני חווה רוגע וקלילות. אני בוחר/ת לחיות בהווה ומכיר/ה תודה עבור...".

באופן כללי עדיף תמיד למקד את הכוונה בחוויה שאתם רוצים לחוות, ולא במה שאתם לא. לבסוף, כדי להבטיח ספיגה מלאה של המנה, יש ליטול את המיקרו-מינון על בטן ריקה, לפחות שעה לפני הארוחה הראשונה ביום.

הפרוטוקולים הפופולריים ביותר של מיקרו-מינון

כפי שכבר הוזכר, ישנם מספר פרוטוקולים מובנים למיקרודוזינג. ההבדלים העיקריים הם בתדירות הנטילה ובימים ללא נטילה. בפרוטוקולים הבריאים יותר יש בדרך כלל 1-3 ימי הפסקה בין נטילה לנטילה.

ימי הפסקה הם השיטה הטובה ביותר מכיוון שכך ניתן לחוות את מלוא ההשפעות של המיקרו-מינון בלי לפתח סבילות. שלושת הפרוטוקולים שנסקור כאן הם: פרוטוקול פאדימן (Fadiman), פרוטוקול סטאמטס (Stamets Stack) ומיקרו-מינון אינטואיטיבי.

פרוטוקול פאדימן

פרוטוקול פאדימן הוא ללא ספק אחד המועדפים ביותר בקרב קהילת הפסיכדליים. הוא נוצר על ידי ד"ר ג'יימס פאדימן שגיבש את הפרוטוקול עם ימים ספציפיים ללא נטילה כדי לקבל הבנה ברורה של ההשפעות שיוצר הפרוטוקול .

פרוטוקול זה הוא כלי מאוד מועיל עבור שמי שנוטל מיקרו-מינונים בפעם הראשונה, מכיוון שהוא מאפשר לאמוד ולהשוות את ההבדלים בין המצב המפוכח לימים בהם אתם תחת השפעה. הוא מבוסס על מחזורים של 3 ימים וכמו בכל פרוטוקול, אתם יכולים לקבוע את תקופת המיקרודוזינג.

ניתן להמשיך במחזורי מיקרודוזינג על פני 4 עד 8 שבועות, או ללא הגבלת זמן. אם אתם מרגישים שאתם מפתחים סבילות לאחר זמן מה, ניתן לאפס אותה על ידי תקופת מנוחה של 2 עד 4 שבועות.

שלבי הפרוטוקול:

יום 1: מנה ראשונה

יום 2: יום מעבר (ללא מנה, ובחינת ההשפעות מהיום הקודם)

יום 3: יום רגיל (ללא מנה)

יום 4: מנה שניה

לשם ההבנה, אם אתם נוטלים את המנה הראשונה ביום ראשון, אתם לא נוטלים כלום ביום שני ושלישי. המנה השנייה תהיה ביום רביעי. לאחר מכן חמישי ושישי ללא מנה, והמנה השלישית ביום שבת. המנה הבאה תהיה ביום שלישי וכן הלאה.

פרוטוקול סטאמטס

פרוטוקול זה נקבע על ידי פול סטאמטס, מיקולוג חובב שהקדיש את חייו לחקר התכונות הרפואיות של פטריות הזיה ורגילות. פרוטוקול המיקרו-מינון שלו כולל שילוב של מספר תוספים ליצירת צבר פסיכוטרופי.

רכיבים:

•          0.1 גרם פטריית Psilocybe cubensis

•          5-20 גרם של פטריות רעמת האריה שלמה או באבקה או 50-200 מ"ג של תמצית רעמת האריה

•          75-200 מ"ג של ניאצין (ויטמין B3)

שלבי הפרוטוקול:

ימים 1-4: מנת מיקרודוזינג בכל יום

ימים 5-7: ימי הפסקה

ימים 8-11: מנת מיקרודוזינג בכל יום

ימים 12-14: ימי הפסקה

היתרונות של פטריית רעמת האריה והניאצין מבוססים על כך שרעמת האריה, כמו פסילוסיבין, עוזרת לקדם התחדשות נוירונים ומעודדת את צמיחתם. לפי המחקר של סטאמטס, ניאצין דוחף את רעמת האריה ואת הפסילוסיבין לקצוות הנוירונים ודרך מחסום הדם המוחי, ומקדם עוד יותר את התחדשות העצבים.

יש אנשים הרגישים לניאצין. הוא עשוי לגרום לאדמומיות בעור עם גרד או צריבה. תופעות הלוואי הללו חולפות לאחר מספר שעות. כדי להפחית תופעות אלו ניתן להשתמש במרכיבים של Stamets Stack עם פרוטוקול Fadiman, או להיפך.

מיקרודוזינג אינטואיטיבי

לאחר כמה מחזורים של אחד או יותר מהפרוטוקולים המוכרים, ניתן לעבור לנטילה אינטואיטיבית של מיקרודוזינג. ניתן ליטול מיקרודוזינג בכל פעם שאתם מרגישים צורך בכך בהתאם לצרכים שלכם.

שימו לב – חובה להקדיש יום שלם לניקוי מוחלט בין מנות מיקרו, או לפחות יומיים רצופים ללא מנה בכל תקופה של 7 ימים. חשוב לבחון מה המצב שלכם כאשר אתם לא תחת השפעת מיקרודוזינג כדי להעריך את ההשפעה בימי השימוש

האם מיקרודוזינג בטוח?

משתמשים מדווחים על השפעות שליליות של מיקרודוזינג לעיתים רחוקות מאד. רובם מדווחים על חיוניות מוגברת יחד עם בהירות נפשית שהם לא חוו קודם לכן. עם זאת, קורה שמשתמשים חווים הזיות, אבל רק אם הם נוטלים מינון גבוה מדי.

עייפות עלולה לבוא כתוצאה מפעילות עצבית מוגברת ויותר פעילות באופן כללי. כאמור, סבילות עלולה להתפתח לאחר שימוש ממושך. הפסקות לסירוגין ושבועות של איפוס ימנעו מצב של סבילות גבוהה.

יש מי שמתלונן על בחילה קלה לאחר בליעת מיקרו מינון. במקרים מסוימים, בליעה של ג'ינג'ר או פחם פעיל תשפר את ההרגשה. טמפרטורת הגוף עשויה להשתנות יותר מהרגיל. אם אתם סובלים מבעיה בלב או בדרכי הנשימה, הפרעה דו קוטבית, סכיזופרניה או שחוויתם פסיכוזה, יש להתייעץ עם רופא לפני השימוש בחומרים פסיכדליים כלשהם.

מי שיש לו עיוורון צבעים מדווח לעיתים על הזיות חזותיות קלות. עבור משתמשים מסוימים, היעדר הכנה ותמיכה נכונה עלולים לגרום להתנגדות פנימית כאשר מנסים לעבד את התפיסה התודעתית החדשה והתובנות המגיעות עם השימוש.

חומרים פסיכדליים אינם ממכרים. אך כמו כל חומר אחר, יש תמיד סיכוי לפתח תלות. עם כוונה, אינטואיציה ותמיכה נכונה, מיקרודוזינג של חומרים פסיכדליים יכול להוות שיטת ריפוי טבעית עם תוצאות מדהימות.