1. טחינת יתר של הקנאביס
למרות שיש מומחי קנאביס מציעים לטחון את הקנאביס במטחנת קפה או במעבד מזון, יש למעשה טיעונים משכנעים יותר לא לעשות זאת. טחינה של פרחי קנאביס לאבקה דקה מדי מעניקה לאוכל טעם לוואי של צמחים שהוא בדרך כלל לא טעים, ויכולה גם להפוך את החמאה או השמן לבעלי גוון ירוק כהה עכור.
עדיף להשתמש במטחנה גסה יותר – באופן אידיאלי יש להגיע למרקם של מלח ים גס.
2. שימוש בקנאביס גולמי לבישול
הטעות הנפוצה ביותר של מתחילים היא לנסות ולבשל עם קנאביס גולמי.
ההפעלה של THC ו/או CBD בקנאביס דורשת חום – תהליך המכונה דקרבוקסילציה. זה אולי נשמע מסובך, אבל זו למעשה פעולה פשוטה ביותר. ראשית, מחממים תנור ל- 110-120 מעלות. משטחים את הפרחים הטחונים על נייר אפייה ואופים כשעה. מקפידים לערבב אותם בערך כל 15 דקות – המטרה היא להפעיל את התרכובות של הקנאביס, לא לשרוף ולהרוס את הפרחים.
כאשר מכינים חמאת קנאביס, יש לזכור שהטמפרטורה צריכה להיות נמוכה וקבועה לאורך זמן. סיר בישול איטי הוא מכשיר מושלם למטרה זו. חשוב לזכור: יש לבצע דה-קרבוקסילציה של הפרחים לפני הערבוב עם החמאה.
3. הוצאה כספית גבוהה על פרחים לבישול
מי שמתחיל את דרכו בבישול עם קנאביס מבזבז הרבה פרחים בניסוי וטעייה במטבח, כאשר למעשה אפשר להשתמש בהרבה פחות. בדרך כלל, אין צורך בכמויות אדירות של קנאביס כדי להשיג את האפקט הרצוי. בניגוד לאידוי או לעישון, לא חייבים להשתמש בפרחים באיכות גבוהה.
ניתן להפיק קנבינואידים גם מהגבעולים, מהעלים ומחתיכות שנפלו לאחר הגיזום (טרימינג). אלה כוללות חתיכות שנותרו ממש בתחתית השקית, שהן לעתים קרובות תערובת של מספר סוגי קנאביס. למעשה, בארצות הברית במיוחד, מטבחים מסחריים משתמשים לרוב בתערובת של פרחים לבישול, אז אם אפשר, קחו בחשבון גם את זה. שמרו את הפרחים המובחרים לעישון.
4. לא להוסיף קצת מים לשמן או לחמאה
אמנם יש שיגידו שזה לגמרי אסור, אבל הוספת מים לתמיסה היא למעשה טריק נהדר. כך החמאה או השמן לא יישרפו מה שיגרום לקנבינואידים להתפרק ולהיהרס.
אמנם אין המלצה לכמות מדויקת של מים, אבל הוספת מים לתערובת של שמן או חמאה היא מומלצת. המים ירתחו ויתאדו, וההבדל בתוצר הסופי יהיה משמעותי: הוא לא יהיה בצבע ירוק עכור.
5. סחיטת יתר של התערובת
יש לסנן את חמאת הקנאביס באיטיות ובזהירות לאחר הבישול.
בד חיתול או בד גבינה הם המסננים האידיאליים ביותר, מכיוון שהם מאפשרים רק לשמן לצאת. חשוב מאד לא לסחוט חזק מדי בניסיון לנקז החוצה כל טיפה, מכיוון שכך עלול להיכנס לתערובת חומר צמחי. במקום זאת, יש להשתמש בשיטות עדינות יותר ולתלות את הבד עם התערובת מעל קערה גדולה, כך שכוח המשיכה יעשה את העבודה.
6. ערבוב ופיזור לא טובים
אם מוסיפים למתכון מסוים חמאת קנאביס או שמן קנאביס, חשוב להקפיד על פיזור שווה. אחרת, יש מי שיקבל מנה שיש בה מעט מאד עד כלום, ואחרים עלולים להגיע להיי של עפיפון. לכן חשוב לערבב את המזון, ולאחר מכן לערבב שוב ליתר ביטחון.
7. לא לבדוק עד כמה התערובת עוצמתית לפני הבישול
בישול קנאביס בבית לא חייב להיות מלחיץ.
בדיקת העוצמה של התערובת שהכנתם היא קריטית במיוחד כאשר אתם מנסים מתכון חדש. לפני הבישול יש לבדוק עד כמה התערובת חזקה. מומלץ לאכול כפית מן השמן או החמאה שהכנתם, להמתין שעה ולבחון את ההשפעות. כך תדעו בדיוק מה עוצמת התערובת. דרך נוספת לבדיקה, היא להוסיף את התערובת המוכנה כ"רוטב" או כתוספת על מזון, ולבחון עד כמה היא חזקה כשאוכלים אותם יחד. כך תוכלו להתאים את המינון ולהעריך את ההשפעות של השמן יחד עם מזון, כמו גם למדוד את הזמן שלוקח לו להשפיע.
8. חוסר מודעות כיצד להשתמש נכון בתרכיזים
בישול עם תרכיזים מוכנים מראש הוא מיומנות שדורשת מעט ניסיון כדי להבטיח הצלחה. השימוש בקיף לבישול הוא קל ומהנה. המרקם העדין שלו מתמוסס כמעט מיד, לעתים קרובות בטמפרטורת החדר, בשמנים וגם בנוזלים. חשיש, לעומת זאת, ידרוש מעט הכנה מראש – המרקם שלו מחייב את זה. ניתן לטחון חשיש יבש בבלנדר או במעבד מזון, ואילו הסוגים הדביקים יותר דורשים חימום עד שהם נמסים. חשוב לזכור כי תרכיזי קנאביס חזקים משמעותית מפרחים רגילים, כך שנידרש הרבה פחות כדי להשיג את אותה השפעה. זה נכון במיוחד עבור תרכיזים מודרניים כמו שעווה, שמנים וכו'.
9. חוסר ידיעה של גודל המנות הנכון
כדי לדעת מה תהיה ההשפעה של מנה של מאכל שהכנתם, חשוב לחשב את המינון. רוב הפרחים כיום מכילים בממוצע 15% עד 20% THC, אבל איך נתון זה מתורגם לאחר הבישול? בעולם היפותטי שבו 100% מן ה- THC של הצמח מועבר למזון, זן המכיל 20% THC ישתווה למשהו כזה:
1 גרם פרח = 1000 מ"ג משקל יבש = 200 מ"ג THC
אבל, מכיוון שאנחנו לא חיים בעולם של 100% - ניתן לצפות למעשה ש- 50% מן העוצמה של הפרח תעבור למזון.
לכן, על מנת לקבל 20 מנות מזון מצמח של 20% THC, תזדקקו לכ- 2 גרם של פרחים.
10. בחירת הזן
בדיוק כמו בעישון, גם באכילה זנים שונים גורמים להשפעות שונות. למרות שיש משקל מסוים לגנטיקה של הצמח (אינדיקה לעומת סאטיבה וכו'), גם הפרופילים הספציפיים של הטרפנים והקנבינואידים משחקים כאן תפקיד מרכזי.
טרפנים הם אותם אלמנטים שאחראים לטעם ולארומה של הצמח. ככל שלומדים יותר על קנאביס, מגלים שגם לטרפנים יש תפקיד מרכזי בהשפעות של הקנאביס. מה שידוע הוא שקיימת תופעה לפיה נוצרת סינרגיה כימית בין תרכובות קנאביס שונות בצריכה שלהם יחד.
זה נכון גם לגבי טרפנים, CBD, THC, ועוד אינספור תרכובות אחרות הקיימות בתוך הצמח.
מהו נוזל CBD אלקטרוני?
כיצד לגדל זנים בעלי פריחה אוטומטית
