כיצד לגדל זנים בעלי פריחה אוטומטית

זני פריחה אוטומטית מוכנים בדרך כלל לקציר תוך 8-10 שבועות לאחר השתילה. עם זאת, זנים מסוימים יכולים להזדקק לעד 12 שבועות להבשלה מלאה. מגדלים רבים בוחרים בזני פריחה אוטומטית בגלל המהירות שלהם. הגנטיקה העמידה שלהם הופכת אותם לקלים לגידול, ולכן הם מאוד ידידותיים למתחילים.

עמידותם בפני פתוגנים ומזיקים מאפשרת להם להתמודד עם אתגרי הגידול בחוץ. עם זאת, היבול שלהם אינו מרשים כמו כמה זנים פוטו-פריודיים (התלויים המחזור האור) מוכרים, אבל ההתפשרות לטובת קוצר הזמן שווה את ההחלטה עבור רוב המגדלים.

אפשרויות תאורה עבור זני פריחה אוטומטית

כפי שהשם שלהם מעיד, זני פריחה אוטומטית אינם זקוקים לשינוי במחזור האור כדי לעבור לשלב הפריחה. מגדלים רבים בוחרים לגדל אותם במערכת של 18 שעות אור ו- 6 שעות חושך לאורך כל מחזור הגידול. לעומת זאת, יש מגדלים הבוחרים לספק תאורה מסביב לשעון, בתקווה למקסם את הפוטוסינתזה ואת קצב הצמיחה, אבל שיטה זו יכולה להיות יקרה מאוד.

בגלל תכונה ייחודית זו, מי שמגדל בחוץ יכול לקצור מספר פעמים במהלך העונה. אם אתם מנביטים זרעים משבוע לשבוע בתחילת האביב, תוכלו באופן תיאורטי לקצור את היבול הראשון לאחר כ-8 שבועות, ואז שוב כל שבוע אם אתם מגדלים זנים מהירים יותר.

רמת  PH בקרקע

ה-pH (ערך הגבה) של הקרקע קובע את המידה שבה לצמחים יש גישה לחומרי הזנה. אם ה- pH גבוה מדי (בסיסי) או נמוך מדי (חומצי), תתרחש חסימה תזונתית וייווצר מחסור. צמחי קנאביס מרגישים הכי טוב באדמה ברמת pH של בין 6.0 ל- 6.5. שימוש במד pH לניטור השינויים בערך הגבה של מצע הגידול הוא חיוני מאד.

פעלו לפי הוראות הגידול הבאות משבוע לשבוע כדי להגיע לקציר במהירות ובקלות. תמצאו כאן את כל הפרמטרים והמשתנים שצריך לקחת בחשבון כדי שאתם, המגדלים, תוכלו לגדל צמחים בריאים ופוריים.

שבוע 1:

השבוע הראשון מתחיל בהנבטה, שלרוב לוקחת 1-3 ימים. במהלך הזמן הזה, הזרעים מתעוררים לפעולה, הם משתרשים באדמה והגבעול מתחיל לעלות מעל פני האדמה. חשוב להכין תערובת מצע מתאים כדי להתחיל את תהליך הנביטה. זנים פורחים אוטומטית אינם זקוקים לכמות גדולה של חומרי הזנה כמו אלו הפוטו-פריודיים, ומעדיפים מצע קל ואוורירי.

ניתן להכין תערובת שתילה משלכם לפי המתכון הבא:

•          3 חלקים קומפוסט

•          3 חלקים כבולית

•          1 חלק ורמיקולייט לח

•          2 חלקים פרלייט לח

לאחר הכנת התערובת, הוסיפו לתערובת תמיסת תזונה כללית (אורגנית אם אפשר) להתחלת התהליך – ניתן לרכוש כזו בקלות באינטרנט. ניתן לרכוש גם כדוריות המשחררות באיטיות את הכמות הנכונה של חומרי ההזנה לאדמה, ומספקות חומרי גלם ומינרלים לכל מחזור הגידול. הוספת מיקוריזה למצע מבטיחה פריחה טובה בהמשך. אלו הן פטריות סימביוטיות הנקשרות לשורשים ומסייעות לצמחים לספוג חומרי הזנה בצורה יעילה יותר.

יוצרים חור של 10-15 מ"מ במצע השתילה. שותלים את הזרע ישירות בעציץ שבו הוא יגדל. ודאו שזהו העציץ שאתם מתכננים להשתמש בו במשך כל זמן הגידול, כדי למנוע את הסטרס של שתילה מחדש אשר עלול לגרום לטראומה ואפילו להרוג את הצמח. הכניסו את הזרע לתוך החור וכסו אותו בצורה רופפת באדמה. השתיל יופיע במהלך הימים הבאים.

גורמים סביבתיים ממלאים תפקיד מפתח בהנבטה מיטבית. יש להקפיד ולהבטיח את הערכים הבאים כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה:

•          70%-90% לחות יחסית (RH)

•          טמפרטורת אוויר 22-25 מעלות צלזיוס

שבוע 2:

השבוע השני מכונה שלב השתילה המאוחר. השתילים כבר יצאו מעל המצע והחלו בתהליך הפוטוסינתזה. נורת LED בעוצמה של 250 וואט מספקת מספיק אנרגיה לצמיחה בתנאי פנים. בתנאים כאלה ניתן לגדל צמח אחד גדול למ"ר. עם זאת, אם אתם משתמשים בטכניקות של סטרס נמוך, תוכלו לגדל ארבעה צמחים בתאורה כזו.

נורות LED חסכוניות באנרגיה ומפיקות פחות חום. בשלב הצמיחה, כוונו את התאורה לכחולה ואת הטיימר לפי לוח הזמנים שבחרתם.

כעת כדאי להתחיל להשתמש בתוספים המיועדים במיוחד לשתילים בשלב הצמיחה. כל סוג של טבליות לחיזוק הצמיחה יספקו לצמחים את כל מה שהם זקוקים לו כדי לייעל את ההתפתחות שלהם וישמשו כהשלמה לכדוריות ההזנה שהזכרנו קודם. שזנים הפורחים אוטומטית אינם זקוקים לחומרי הזנה רבים כמו צמחים פוטו-מחזוריים, הם זקוקים רק לחצי מהמינון הרגיל. צריך רק להמיס חצי טבליה ב- 3-5 ליטר מים ולהשקות את הצמחים פעמיים בשבוע.

שבוע 3:

בשבוע השלישי הצמיחה כבר ממש בעיצומה, ובו צריך בעיקר לשמור על תנאים אופטימליים. בשלב זה תראו לבלוב של עלי מניפה חדשים שיאיצו את הפוטוסינתזה. נסו להבטיח שהתנאים הסביבתיים הבאים מתקיימים באופן עקבי:

•          50% לחות יחסית

•          טמפרטורת אוויר של 20 מעלות צלזיוס

•          טבליות הזנה לשלב הצמיחה

הצמח יהיה בגובה של כ- 15 ס"מ בשלב זה. הזיזו את התאורה כך שתהיה תלויה במרחק של כמטר אחד מראש הצמח – כך מתאפשרת פוטוסינתזה אופטימלית ללא סטרס בגלל האור. הצמח יהיה צמא, ולכן ישתה כחצי ליטר מים ביום. עם זאת, יש להשקות רק כאשר השכבה העליונה של המצע יבשה. השקיית יתר עלולה לגרום להמון בעיות.

אם אתם מגדלים בתוך הבית, בצעו הסבה בסטרס נמוך (low-stress conversion) בשבוע השלישי כדי להפוך את הצמח לפרודוקטיבי עוד יותר בשלב הפריחה. כל שעליכם לעשות הוא להשתמש בחוט כדי לקשור את הגבעול הראשי בערך באמצע, ואז להזיז בעדינות את הגבעול במקביל לקרקע ולהדק אותו על ידי הצמדת הקצה השני של החוט לקצה העציץ. כך מגיע יותר אור לתפרחות.

שבוע 4:

בשבוע 4, שלב הצמיחה המאוחרת וטרום הפריחה, הצמח מתקרב לתחילת שלב הפריחה. השבוע הזה מורכב מכמה שינויים קלים והכנות לפריחה. יש לשאוף לתנאים הסביבתיים הבאים לצמיחה מיטבית:

•          45% לחות יחסית

•          0.5 ליטר מים כל 24 שעות

•          טמפרטורת אוויר של 20 מעלות

•          מקור אור 70 ס"מ מראש הצמח

•          תוספי תזונה לחיזוק הצמיחה

בשלב זה כבר תוכלו לראות צמיחה בצמתים (הצמתים הם המקום שבו שני ענפים מתפצלים מהגבעול הראשי) של הצמח. מכיוון ששלב הפריחה כבר ממש מעבר לפינה, יש לקשור את הענפים הנוספים בחוט כדי לשטח את הצמח ולדאוג שיגיע אור לכל הניצנים העתידיים באותה מידה.

שבוע 5:

הפריחה מתחילה. במהלך השבוע החמישי מופיעים בצמתים גידולים קטנים בצורת שק המכוסים בשערות. אלה ימשיכו להפוך לפרחים דביקים מלאים שרף. יש להמשיך בהתאמה של תנאי הסביבה והתאורה גם השבוע. לאחר מכן הצמח יהיה בגובה של כ- 30 ס"מ. יש להתמקד בפרמטרים הבאים בעת גידול פנים:

•          מקור אור 65 ס"מ מראש הצמח

•          1 ליטר מים כל 24 שעות

•          45% לחות יחסית

•          טמפרטורה של 23 מעלות

•          תוספי תזונה לחיזוק הצמיחה

יש לשנות את תאורת ה- LED מכחול לאדום. ספקטרום האור הזה למעשה ממריץ את תהליך הפריחה ועוזר לצמחים להתרחב בשלב הפריחה המוקדם.

יש צורך להתאים את התזונה של הצמחים גם בשלב הפריחה. הצמחים ידרשו יותר מגנזיום, זרחן, סידן, אשלגן ופחות חנקן. תזדקקו לתוספי מזון כגון easy bloom או דומים). כל שעליכם לעשות הוא להמיס טבליה אחת ב- 3-5 ליטר מים ולהוסיף את התערובת בעת השקיית הצמחים.

שבוע 6:

מתחילים להרגיש ריח. הפרחים מתרבים בכל תפרחת. שימו לב שהשינויים מתרחשים בדיוק לפי הציפיות, שכן נוף אחיד של הצמח מאפשר ריבוי אחיד של פרחים ובגודל אחיד. במהלך השבוע השישי, רצוי להפחית מעט את הלחות כדי למזער את הסיכון לעובש.

יש לשמור על התנאים האופטימליים הבאים:

•          מקור אור 45 ס"מ מראש הצמח

•          טמפרטורת אוויר של 24 מעלות

•          40% לחות יחסית

•          1.5 ליטר מים כל 24 שעות

•          טבליות Easy Bloom (או דומות).

שימו לב לכל מבנה מוזר דמוי בננה הבולט מהניצנים. דבר כזה מעיד על כך שהצמח הפך לאנדרוגינוס, והוא מנסה להאביק את עצמו. יש להסיר אותם לגמרי מאזור הגידול כדי למנוע האבקה של צמחים סמוכים. למרבה המזל, צמחים כאלה הם נדירים מאוד, אבל תמיד חשוב לפקוח עין.

שבוע 7:

מטרת השבוע השביעי היא תחזוקה. יש למקד את הזמן והאנרגיה בשמירה על איזון במרחב הגידול. יש להקפיד במיוחד שהלחות לא תהיה גבוהה מדי, שכן הדבר עלול לגרום לבעיות עובש. יש לבצע בדיקה שגרתית עם זכוכית מגדלת כדי לחפש מזיקים כגון קרדית עכביש ותריפס. יש להמשיך ולבדוק את העלים לאיתור סימנים של מחסור ברכיבים תזונתיים (שעשויים לנבוע מבעיות pH). יש לשאוף לשמור על התנאים הבאים:

•          תאורה 45 ס"מ מראש הצמח

•          40% לחות יחסית

•          טמפרטורת אוויר של 24 מעלות

•          1.5 ליטר מים כל 24 שעות

•          טבליות Easy Bloom (או דומות).

שבוע 8:

שטיפה והסרת העלים הן המשימות לשבוע השמיני. הפרחים יהיו מלאים שרף ועבים בשלב זה. רוב הצמחים הפורחים אוטומטית יהיו מוכנים בקרוב לקטיף. אם נראה שהצמח עדיין לא לגמרי שם, אין מה לחשוש. כל שעליכם לעשות הוא לחזור על הפעולות של שבוע 7 ולעבור להוראות של שבוע שמונה רק לאחר שהניצנים הבשילו לגמרי.

רשימת תיוג לשבוע 8:

•          תאורה 45 ס"מ מראש הצמח

•          40% לחות יחסית

•          טמפרטורת אוויר של 24 מעלות

•          1.5 ליטר מים כל 24 שעות

מתחילים לשטוף את הצמחים בתחילת שבוע 8. ראשית, בשלב זה, יש להפסיק להזין את הצמחים. לאחר מכן, פשוט שופכים כמה שיותר מים לתוך המצע, כמה שהוא יכול להכיל, וממתינים עד שהוא מתנקז. חוזרים על תהליך זה במשך השבועיים הבאים. שטיפה כזו מסירה הצטברות של עודפי חומרי הזנה ונותנת לניצנים טעם נקי וחלק.

לאחר מכן, לוקחים מזמרה ומתחילים להסיר עלים. שיטה זו יעילה במיוחד יחד עם low-stress training, והיא עוזרת להגדיל עוד יותר את היבול. קוצצים את עלי המניפה הקטנים יותר מהצמתים התחתונים, כמו גם כל עלה שנראה "מסכן" ופחות בריא סמוך לחלק העליון של הצמח. כך מגבירים את החשיפה לאור ומפחיתים הסיכון להתפתחות של עובש.

שבוע 9:

מתקרבים לקו הסיום. כל השבועות הקודמים של עבודה קשה ומסירות ישתלמו בקרוב בצורה של פרחים עסיסיים ונוטפים שרף. נותרו רק כמה משימות חיוניות כדי להבטיח הצלחה. יש להקפיד לשמור על התנאים הסביבתיים הבאים כדי למנוע זיהומים של הרגע האחרון או בעיות אחרות:

•          תאורה 45 ס"מ מראש הצמח

•          40% לחות יחסית

•          טמפרטורת אוויר של 24 מעלות

•          1.5 ליטר מים כל 24 שעות

ייתכן שתגלו שעלי המניפה מתחילים לאבד צבע ואף עלולים ליפול. זה נורמלי לחלוטין ואין סיבה לדאגה. זה פשוט אומר שהצלחתם לשטוף את הצמחים היטב והקטיף כבר ממש קרוב.

שבוע 10:

זמן הקציר! זני פריחה אוטומטית רבים מוכנים לקציר עד השבוע העשירי. כאשר צבעם של רוב הטריכומות הופך ללבן חלבי והסיבים מקבלים גוון אדמדם/חום, תדעו שהפרחים מוכנים לקציר.

אם אתם רואים שחלק מהפרחים בשלים ואחרים עדיין לא, נסו לבצע קציר מתקדם. בדרך כלל, הניצנים הקרובים יותר לראש הצמח יבשילו ראשונים. גם אם שטפתם את הצמח בצורה מושלמת, טבעי שחלק מהניצנים יהיו קרובים יותר לאור מאחרים.

אל תדאגו אם הצמח מקדים או מאחר את השלב. חלק מהצמחים הפורחים אוטומטית גדלים מהר יותר, אחרים לאט יותר. זנים שגדלים לאט יותר עשויים להזדקק לזמן רב יותר כדי להבשיל, בעוד שאחרים עשויים להיות מוכנים מוקדם יותר.

לאחר קצירת הפרחים זה הזמן להתחיל בתהליך הייבוש והיישון לקבלת מוצר סופי טעים ואיכותי.