באנג הסוגים השונים

קניית באנג עשויה להיות החלטה חשובה, מכיוון שדגמים מסוימים יקרים במיוחד. ואם אתם זקוקים למטאפורה פשוטה, ההבדל בין באנגים שונים הוא כמו ההבדל בין מרצדס לפיאט.

יש מעצבי באנגים שהשקיעו שנים בחשיבה ובניסיונות כדי ליצור עיצובים חדשניים. למעשה, ייצור באנג הוא סוג של אומנות. אפשר לייצר אותם כמעט מכל חומר. יחד עם זאת, כאשר מדברים על באנג, בדרך כלל חושבים על דגם זכוכית.

הרבה דברים השתנו במהלך 25-30 השנים האחרונות מאז שהבאנגים עשו קאמבק ענק בשנות ה-90. להלן החומרים השונים מהם ניתן לייצר אותם, וההבדלים ביניהם:

1. זכוכית

החומר הפופולרי ביותר לייצור באנג הוא זכוכית. והמעצבים לא חוסכים במיומנויות ניפוח זכוכית אומנותיות כדי להפוך אותם ליפים ככל האפשר. אבל בנוסף להיותם נוצצים ויפים, הם גם פרקטיים. זכוכית לא סופגת טעמים והיא שקופה (מה שמקל על הניקוי).

עם זאת, יש לה חיסרון עצום ועיקרי: היא שבירה. כדאי לקחת את זה בחשבון אם יש לכם ידיים שמאליות. לקנות באנג חדש בכל פעם עלול להיות יקר מאוד.

2. פלסטיק

דגמי הפלסטיק קלים ונוחים לנשיאה, והם גם הרבה יותר קלים על הארנק. אם התקציב הוא שיקול משמעותי, סביר להניח שבאנג מפלסטיק יהיה בחירה טובה יותר.

החיסרון הגדול? פלסטיק סופג טעמים וריחות, וכמעט בלתי אפשרי להסיר ממנו טעם ברגע שהוא נספג. אם אתם רוצים לקחת משהו קטן יותר מבאנג לנסיעה, מקטרת עשויה להיות הבחירה החכמה ביותר.

3. קרמיקה

החומר השלישי הכי פופולרי להכנת באנגים הוא קרמיקה. ישנם מכשירי אידוי יקרים מאוד המכילים קרמיקה, מכיוון שזהו אחד החומרים העמידים ביותר בחום והחזקים ביותר. אמנים משתמשים לעתים קרובות בקרמיקה כדי ליצור עיצובים מקוריים של באנגים.

למרבה הצער, גם זה חומר שנשבר בקלות, והוא קשה לניקוי כי אי אפשר לראות דרכו פנימה.

4. במבוק

אם אתם מעדיפים חומרים אורגניים, בוודאי תאהבו באנג מבמבוק. הם פשוטים מאוד להכנה, והחומר עצמו די זול וכנראה העמיד ביותר מכל החומרים שהוזכרו, מה שמסביר את העלייה בפופולריות שלו.

הבמבוק לא ממש משפיע על טעם העשן, אבל קשה יותר לשמור על באנג כזה נקי.

5. באנגים בעבודת יד

יש אנשים שמייצרים באנג מפירות. באנגים תוצרת בית אפשר למעשה להכין מכל דבר.

צורות ושימושים שונים

1. באנג עם חור

לבאנגים יש בדרך כלל חור שסותמים עם האגודל, שאף אחד לא יודע את שמו. הוא נקרא קרבורטור. המטרה של חור זה היא לאפשר לאוויר להיכנס לבאנג בשניות האחרונות של השאיפה, כך שניתן יהיה לשאוב את כל העשן פנימה.

2. צינור ישר

באנג שנראה כמו צינור עם חרוט. יש תיאוריה פופולרית שככל שהבאנג ארוך יותר, כך העשן חלק יותר. הגיוני, כי כך לעשן יש יותר זמן להתקרר לפני שהוא מגיע לפה. לכן צינור קצר משמעותו חוויה קשה ואינטנסיבית יותר.

3. הכוס או הבסיס העגול

למרות שבאנג כזה דומה יותר לציוד מעבדה מאשר למכשיר עישון, הוא עובד כמו כל באנג אחר, אלא שקשה יותר להפיל אותו מכיוון שהבסיס שלו רחב. הדבר נכון גם לגבי באנג עם בסיס עגול.

4. שניים, ואפילו שלושה תאים

לרוב הבאנגים יש רק תא אחד. שופכים את המים פנימה, שמים ראש בקונוס ויוצאים לדרך. באנג עם מספר תאים משמש באותו אופן, אבל העשן יתנהג בצורה שונה בפנים. בבאנג מסוג זה העשן עובר במים יותר מפעם אחת ולכן מסונן כמה פעמים.

יש אנשים שאומרים שבאנג כזה מקרר את העשן בצורה משמעותית ולכן הוא הרבה יותר חלק. יש גם מי שמוסיף קוביות קרח לאחד התאים. מה שהופך את העשן להרבה יותר קריר. למעשה, ניתן להשתמש בקרח במקום מים בכל באנג.

5. הפרקולטור

לבסוף, הבאנג המתקדם ביותר הוא כנראה הפרקולטור. הוא מכיל פיתוחי זכוכית יפים במיוחד המפזרים ביעילות את העשן. פיזור זה משמעותו שכל העשן מסונן, ולא רק חלק קטן ממנו. סוג זה נועד כמובן לתת למשתמש חוויה חלקה יותר.

עובדה מעניינת:

חברת פורשה עיצבה באנג בשנת 2011. מהנדסי החברה מתגאים ביצירת מכשיר עישון יוקרתי כמו המכוניות שלהם.