זן הקנאביס הסודי שנחקר על ידי המדינה

סיפור הלידה

ג'י 13 - G13  מחזיק בסיפור לידה דומה. הוא זן בעל אופי אינדיקה בולט, אפקט אופורי ניכר וריכוז THC גבוה שהקדים את זמנו. אבל זה לא החלק המעניין בגנטיקה. הזן נולד בחממת מחקר מסווגת באוניברסיטת מיסיסיפי שבארה"ב, אי שם בשנות ה-70 של המאה הקודמת. ג'י 13 היה חלק ממחקר שניסה ליצור סופר זן - כלומר, גנטיקת אינדיקה חזקה ויעילה במיוחד ממספר זני מקור אפגניים. כאן נכנס לסיפור הקשר ההולנדי; נוויל שונמייקר.

הקשר ההולנדי

נוויל שונמייקר הוא אוסטרלי שעבר לאמסטרדם וייסד את בנק גנטיקות וזרעי הקנאביס הבינלאומי הראשון בהולנד. הוא אחראי על מספר לא קטן של גנטיקות על, היה חלק ביצור של רבות נוספות והשם שלו עוד יחזור בעמוד הזה לא פעם ולא פעמיים - נשבע בגאנג'ה שלצדי. נוויל שיכנע את אחד מעוזרי המחקר להביא לו יחור של אחד הצמחים שנחקרים. עוזר המחקר לא רצה שהגנטיקות ירדו לטמיון כמו בסרט,  בחר את היציב ביותר מבין 23 צמחים, מס' 13, וממנו חתך לנוויל ייחור. כך נולד השם: G13.

נוויל לקח את הייחור הנקבי לאמסטרדם, שם הפרה אותו ויצר מספר זני ההייבריד;

G13 x Ortega, G13 x Hashplant, G13 x Northern Lights #2, G13 x Haze and G13 x Skunk#1.

מורשת של סוד 

נוויל גם מסר את הגנטיקה לידיהם של מגדלי על רבים; שאנטיבאבה, אד רוזנטל, סומה, מר נייס ונוספים. מתוך כל ההכלאות שנוצרו לזן וקיימות היום, ההייבריד עם ההאשפלאנט מהווה את הגרסה הכי קרובה למקור שמשווקת בצורת זרעים.

כלומר, למרות הפופולריות האדירה והמיתוג - אין באמת ג'י 13 טהור מאז שנות ה-70. ועוד עובדה מעניינת שיש לציין היא שאוניברסיטת מיסיסיפי חשפה את ריכוזי הקנבינואידים בכל המחקרים שלה, ולא נמצא מעולם זן שיצר יותר מ-14%, מה שאומר שאת הפלפל האמיתי של הגנטיקה היא קיבלה, ככל הנראה, רק בהולנד. כלומר גם אם איכשהו נשים את ידינו על היחור המקורי, הוא כנראה לא יהיה מיוחד מדי.

למרות כל זה, כל מי שהתנסה עם שושלת הג'י 13 פגש אפקט אינדיקה אופורי עוצמתי להפליא עם טעם דיזל הדרים נעים ופרופיל קנבינואידי שידע להגיע ל-27% THC הרבה לפני שזה היה מגניב. ההסבר העומד מאחורי זה פחות מתחבר לשורשים המסתוריים של התפרחת, אלא למגדל שעומד מאחוריה.